א
כיסהו כראוי כו' ואפי' לא שכיחי גמלים כו' ז"ל הגמרא א"ד היכא דאינו יכול לעמוד לפני גמלים אע"ג דלא שכיחי כיון דאתו לפרקים ואתו וארעוהו ונפל שם השור פשיטא דחייב דפושע הוא דאיבעי ליה לאסוקי אדעתיה דילמא יבואו גמלים כי תיבעי לן שהכיסוי יכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים והתליע מתוכו מהו מי אמרי' מגו דהוה פושע לענין גמלים הוי פושע (פי' מיחשב פשיעה) נמי לענין התלעה או לא ומסיק וקאמר ת"ש נכל לתוכו שור חש"ו סומא ומהלך בלילה חייב פקח ומהלך ביום פטור ואמאי נימא מדהוה פושע לענין חרש הוה נמי פושע לענין פקח אלא לאו ש"מ דלא אמרינן מגו ש"מ וכתבו שם התוס' ז"ל וא"ת וכי נמי לא אמרינן מגו נמי מתחייב דתחלתו בפשיעה הוה לענין שוורים אם יעברו גמלים תחלה ואח"כ שוורים ותירץ ריב"א דלא אמרי' תחלתו בפשיעה וסופו באונס חייב אלא היכא דמחמת הפשיעה בא האונס אבל הכא אפילו היה מכוסה כראוי לשוורים ולגמלים היה מתליע כו' עד אבל ק' לר"י היכי מיפשט מנפל לתוכו שור חש"ו הא לא דמי כלל דהא לענין פקח בדין הוא דלא יחשב פושע ע"י מגו שהרי לא פשע כלל לגבי שור פקח אבל בבעי' דידן הוא פושע לענין השוורים כי מרעי הגמלים להכיסוי ולכך יש להועיל שם המגו וליחשב [פושע] לענין שוורים אף לענין התלעה ונראה לר"י דמיירי כאן דמיד שיעברו שם הגמלים יפחת הכיסוי כו' דהשתא הוה מתחלה ועד סוף אונס לגבי שוורים כו' ע"ש והנה מבואר מדברי ר"י דס"ל דאם לא היה הכיסוי נופל מיד כשיעברו עליו הגמלים היה חייב אף כשנפל מחמת התלעה וה"ט כיון דפשע לענין שור זה עצמו שנפל שם דאילו עברו שם תחלה גמלים היה נופל השור בפשיעה (משא"כ לענין פשע לענין שור חרש ונפל שמה שור פקח דלענין שור פקח שנפל בסוף לא פשע כלל) מחייבינן ג"כ לענין התלעה ומחשבינן לאונס הבא מחמת פשיעה דאמרינן כיון דהתלעה ג"כ לא שכיח כולי האי אלא שאירע כן שהתליע אלמלא כיסהו בכיסוי אחר שהוא חזק לגמלים לא ארעוהו אונס דהתלעה ועיין בתו' פ' המפקיד דכתבו שם התו' כיוצא בזה דכל שתחלתו בפשיעה תלינן בו ומחייבינן ליה כל מה שאפשר לתלות בו:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…