א
או אפילו שהורגל לצאת לשוק שם דף ל"ג ת"ר פועלים כו' [עב"ח שהביא לשון הגמרא] והוכיח הרא"ש דהלכתא כרבנן וכתב ב"י ז"ל ויש לתמוה על רבינו שפסק בשכיח ולא שכיח חייב והיינו כאחרים א"כ ונ"ל ליישב דקשה ליה לרבינו בהסוגיא הנ"ל דהמקשה פריך אי שכיח במתא מ"ט דאחרים אי שכיח בבית מ"ט דרבנן ולמה לא ניחא ליה בשכיח ולא שכיח איירי ואי משום דקשה ליה א"כ במאי פליגי הול"ל כן. גם אתרצן קשה דהו"ל להשיב ליה בקיצור דבשכיח ולא שכיח לחוד פליגי אלא ודאי צ"ל דהכי קאמר אי דשכיח בבית רצה לומר דשכיח נמי בבית כמו במתא והיינו שכיח ולא שכיח מ"ט דרבנן בס"ל להמקשן כיון דפועל אל שכירותו נושא את נפשו רשות לו לכנוס כל שאינו שכיח תמיד במתא והתרצן השיב לו דמיירי בשכיח ולא שכיח ואפ"ה ס"ל לרבנן משום דאיירי דקם אבבא וקרי ליה וא"ל אין ובכה"ג ס"ל לרבנן דהו"ל כאילו א"ל בפירוש קום אדוכתך ואבא אליך כיון דשכיח לצאת לפעמים לשוק אבל אי לא שכיח כלל בשוק גם רבנן מודו דלא מפרשינן אין קום אדוכתך. ואי שכיח תמיד בשוק גם אחרים מודים דהיינו מפרשים אין קום אדוכתך קא"ל ורבינו איירי בדלא א"ל אין ומש"ה בשכיח ולא שכיח חייב וק"ל אלא שאכתי קשה דלא הו"ל לרבינו לקצר אלא לכתוב ג"כ חלוקת הגמרא דאי א"ל אין פטור וכדברי ת"ק וצ"ל דכיון דבזמן הזה בכל ענין חייב וכדמסיק בשם הרא"ש מש"ה קיצר ולא רצה לכתוב חלוקה דפטור בא"ל אין. והרמב"ם כו' [עי' ב"פ שהביאו ומה שיש לדקדק בו] ולעד"נ ליישב כוונת הרמב"ם דס"ל מכח קושיית בגמרא הנ"ל דסברת הגמ' הוא בשכיח ולא שכיח פטור הבע"ה מן הכופר שאמרו המע"ה ה"נ כיון דיש סברא לכנוס ושלא לכנוס לא הו"ל לכנוס שלא ברשות ומש"ה התחיל הגמ' בטעמ' דאחרים דחייבים וקאמר דשכיח במתא ור"ל אפי' אי לפעמים שכיח במתא ק' מ"ט דאחרים ואי תמידי שכיח בבית מ"ט דרבנן והתרצן השיב לו דמיירי בשכיח ולא שכיח כו' וא"ל אין דבזה מסתבר לאחרים לומר מדקרי ליה וא"ל אין כאילו פי' דבריו וא"ל עול תא כיון דאינו רגיל תמיד בשוק ורבנן ס"ל דאפי' בכה"ג נמי פטור די"ל קום אדוכתיך קא"ל. והשתא דכתב הרמב"ם שם שני בבות זא"ז ז"ל אפי' נכנס לתבוע שכרו או חובו ונגחו שורו של בע"ה ומת הבעלים פטורים מן הכופר עמד בפתח וקראו לב"ה וא"ל הן ונכנס ונגחו שורו של בע"ה הרי בע"ה פטור כו' עכ"ל וכוונתו ברישא דמיירי (כל א') [בלא אמר] הן פשיטא דפטור דמן הסתם איירי דשכיח ולא שכיח במתא כסתם בעלי בתים דלפעמים המה בבית פעמים בעיר. והגמרא לא הוצרך לאוקמא דאיירי בא"ל הן אנא לפרש טעם אחרים וכנ"ל. ובסיפא קמ"ל דאפילו אמר אין אפ"ה פטור וכמ"ש ועיין בב"י שכתב שגירסת הרא"ש היתה כגירסת הספרים דמחלק בין איתא במתא בסתם ב"ה או ליתא במתא ברוכל שרגיל לצאת חוץ לעיר כו' ע"ש בתוס' דכתבו אותה הגירסא ודבריו תמוהין שהרי מבואר בהדיא בראש כדברי רבינו ע"ש:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…