א
והרמ"ה כתב דוקא נפחתה העלייה יורד למטה בבית אבל נפל לא כו' כב"י ז"ל כן יש ללמוד מעובדא דפרסק כו' וכ"כ המ"מ פ"ה דשכירות בשם הרשב"א וכ"כ הנ"י עכ"ל והנה מ"ש בשם הנ"י הוא בפ' הבית והעלייה על הא דאמרי' במתני' בדא"ל עלייה זו שע"ג בית זה (וכמ"ש בפרישה) ומייתי ראיה מההוא מעשה דפרסק כו' וכתב ע"ז ב"י ואיכא למידק הא לא דמי אהדדי דגבי בית והעלייה נפחתה העלייה והבית קיים ואפ"ה אמרינן דחייב להעמיד לו עלייה ואילו גבי דלית כה"ג כגון שנעקרה הדלית והפרסק קיים לא אמרינן שיהא חייב להעמיד לו דלית (ר"ל שהרי אומר לו כל זמן שהדלית קיים) תירץ הרשב"א ז"ל דדומים הם לגמרי שהבית הוא שנתקלקל דהיינו תקרה שעל התחתון הוא ליתן את התקרה ועלייה קיימת דהיינו כותליה ואויר ותקרת הבית לעלייה כפרסק לדלית ולפ"ז שמעינן שאם נפלו כותלי עלייה אפי' כי תקרת הבית קיימת אינו חייב להעמיד לו עלייה שהרי הכל תלוי בדליח קיימת והשתא הדלית נעקר וכן נראה דנפחתה דוקא והיינו דנקט לה לעיל דרך נפילה (ר"ל המשנה שלפני זה קתני הבית והעלייה שנפלו כו') והכא נקיט שנפחתה הילכך בשוכר ובמשכיר דוקא נפחת דכל שנתקלקלה עלייתו מחמת ביתו שיעבד לו ביתו שהפסד זה בא לו מחמתו עכ"ל ולזה כיון הב"י שכתב שהרמ"ה למד כן מההוא עובדא דפרסק ומש"ה תמה בסמוך על רבינו שכתב על דברי הרמ"ה שלא נהירא ליה והן מוכרחים ונראה ליישב דברי רבינו שאין מכאן הכרת כלל לחלק בין נפחתה לנפילה דמה שהקשה הא ל"ד בית ועלייה לפרסק ודלית דבענייה שנפלה והבית קיים חייב להעמיד לו אחר לא ידעתי מנין להם אי ממה שדקדק ר' חייא והשיב חייב אתה להעמיד לו פרסק כל זמן שהדלית קיים דמשמע הא אין הדלית קיימת אינו חייב להעמיד לו דלית אחר אין הכרח די"ל דה"ק כל זמן שהדלית קיים אתה חייב להעמיד לו פרסק אבל אי נעקרה גם הדלית אז אי אתה מחוייב להטמיד לו [פרסק ודלית ה"נ גבי בית דוקא אם נפלו שניהם אבל אי נפל עלייה חייב להעמיד לו] עלייה אחרח או ירד עמו למטה וכמש"ר ופי' זה רמזו רבינו במ"ש אם נפל הבית והעלייה אינו חייב להעמיד לו עליים וכתב אחריו כההיא דא"ל לחבריה פרסק כו' דמשמע דמההוא מעשה דר"ח הנ"ל שדקדק לומר כל זמן שהדלית חיימת כו' הא נפל גם הוא אינו חייב וכמ"ש בפרישה (ולמד) [לימוד של] דין זה והטעם דחייב להעמיד לו עלייה אע"ג דאמר ליה עלייה זו כתבתי בפרישה על מה שכתב ולא נהירא עיין שם גם מה שדקדקו עוד מלשון המשנה דקתני נפחתה ולא קתני נפלה כדקתני במשנה ראשונה אין זו קושיא דבמשנה ראשונה דבא לאשמועינן דין חלוקת העצים והאבנים צריך למיתני בה נפלה לגמרי ובמשנה זו קתני נפחתה לרבותא דל"מ נפלה לגמרי דפשיטא שחייב להעמיד לו עלייה אח"כ אלא אפי' לא נפלה אלא נפחתה מעט דאכתי ראויה לדור בה אפ"ה בעבור חסרון העמדת כלי אחד יכול לירד לדור למטה עד שיבנה לו העלייה ויתקננה ולא אמרינן שידור חצי למטה וחצי למעלה וחידוש הוא זה שהרי לא ס"ל כן ומזה למד שמואל לומר נפחתה בארבע ומש"ה כ"ר על הרמ"ה ואינו נראה כו' עד וכן נפלה כו' גם מהרא"ש יש לדקדק קצת כן שכתב בקושיא דמקשן שהקשה ה"ד אי דא"ל עלייה זו כיון דנפל אזדא לה כו' הרי שכתב לשון שנפלה בנפחתה משום דאין חילוק בין נפחתה לנפלה ובזה נסתלקה תמיהת ב"י שתמה על רבינו מצד הענין איך יש לדחות דברי הרמ"ה שהן דברי טעם ומ"ש ב"י ז"ל ומ"ש עוד ואפילו היכא דנפחתה העלייה או נעקרה הפרסק כו' ה"מ גבי פרסק כו' דברי טעם הן דכיון שא"ל שע"ג בית זה נפל הבית אזדא ליה עכ"ל לא יכולתי לעמוד על כוונתו מה שייכות לטעם זה כאן הרי לא מיירי בנפל הבית ואפשר דנפל טעות בספרים וטעו בין דברי טעם הן שכתב ב"י בראשונה על נפל הבית וקיימא עלייה שעל גבי קונדיסין דשם מקום של האי דכיון כו' לבין דברי הטעם הן שכתב ב"י בפעם שניה על נפחתה העלייה וק"ל: ואפילו היכא דנפחתה העלייה או נעקר הפרסק כו' עד בית למידר ביה כו' עיין מ"ש בפרישה ולפ"ז הא דדימה הרמ"ה נפחתה העלייה לנעקרה הפרסק להדדי היינו לענין זה שתרווייהו משועבדין לאשר ע"ג כל א' כפי הראוי לו דהיינו הבית כמו שהוא לדור בו והפרסק כמו שהוא ליקחנו בעל הדלית ולהעמידה על מקומו ואין שום א' מהן מחוייב בנפל התחתון להוציא הוצאה ולכאורה היה נראה לפרש דדעת הרמ"ה שהן שווין לגמרי ושגם בבית זה אין בעל העלייה דר בבית אא"כ מוחה בו בע"ה מלתקן פחת העלייה ומ"ש במשנה שידור למטה עד שיתקן לו העלייה כו' ר"ל שירשהו בעל העלייה לתקן מכיסו ולא ימחה בידו לומר אזדא ליה עלייה הראשונה כמו שמפרש מ"ש חייב להעמיד לו אפרסק דר"ל דבעל הדלית יעמידהו מכיסו ובעל הפרסק לא יגרום לו מניעת ההעמדה וא"כ הוא הוה א"ש טפי מ"ש עליו רבינו ז"ל ואין נראה אלא בע"ה חייב לבנות לו את העלייה ר"ל פחת העלייה מכיסו וגם יידברי הרמ"ה היו עולין קצת מבואר יותר אבל ז"א דא"כ למה מסיק הרמ"ה וכתב ז"ל והא אמרינן שחייב להעמיד לו אפרסק כו' למה לא פי' גם ל' המשנה מ"ש ואין בע"ה רוצה לתקן כו' עד שיתקן כו' ודו"ק:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…