א
השכירו לו סתם בכך וכך לחודש כו' עד ואפילו כשהגיעו הפסח א"י להוציאו כו' ז"ל המשנה דף ק"א בקיצור כאשר העתיקה הרא"ש המשכיר בית לחבירו ביה"ג א"י להוציאו מן החג עד הפסח ביה"ח ל' יום עכ"ל המשנה ובגמ' מ"ש יה"ג דכי אגר אינש בית לכל יה"ג אגר יה"ח נמי אמר ר"י להודיעו קתני וה"ק המשכיר בית לחבירו סתם אין יכול להוציאו ביה"ג מן החג עד הפסח אא"כ הודיעו ל' יום מעיקרא (וכתב הרא"ש פי' שהשכיר לחדשים) וממילא ידענא דביה"ח צריך להודיעו ל' יום קודם יציאתו מן הבית א"ר אסי אם נכנס בה יום א' מהני ל' יום ביה"ג אין יכול להוציאו מן החג עד הפסח עכל"ה ולא נזכר ולא נרמז בשום מקום בגמ' ובאשר"י שצריך הודעה שנים ל' יום קודם פסח ומשמע דבהודעה ראשונה בתחלת ומי הגשמים סגי ודברי רבינו הם נלקחים מדברי הרמב"ם שכתב בפ"ו משכירות ז"ל בד"א ביה"ח אבל ביה"ג א"י להוציאו מן החג עד הפסח קבע לו ל' יום לפני החג אם נשאר מהל' אפי' יום אחד אחר החג א"י להוציאו עד הפסח והוא שיודיעו ל' יום מקודם עכ"ל וכ"כ בש"ע בס"ו ומשמעות ל' ג"כ משמע דצריכי הודעה שניה ל' יום לפני הפסח וק' כיון דלשון הגמרא הנ"ל לא משמע הכי מנ"ל לכתוב כן וגם המ"מ לא כתב על הרמב"ם שום דבר כ"א ז"ל קבעו ל' יום כר מימרא דר"א שם ובהלכות עכ"ל וכבר נתבאר דבמימרא דר"א (שלימים לפני פסח) [של' ימים לפני החג] אפילו הודיעו לפניו כ"ט יום א"י להוציאו כל יה"ג וקודם פסח צריך להודיעו ל' יום קודם שנית (משום דרבינו כתב ל' המשנה עם פירושו תחלה ואח"כ כתב עליו מימרא דרב אסי האמור שם בגמ' והבאתי ל' בדרישה ע"ש) ועוד שהוא כנגד הסברא דודאי ל' יום להודעה שאמרו ל"ד דה"ה אם הודיעו נ' יום או חצי שנה קודם וכ"ש הוא ולא אמרו ל' יום אלא לאקולי על המשכיר דבהודעת ל' יום סגי ועוד דמ"ש משכרו לזמן קצוב ואפי' לזמן מרובה כשהגיע הזמן מוציאו בלא הודעה כלל ולכאורה היה נראה דלכ"ע אם הודיעו בחג או קודם החג פחות מל' יום שוב מוציאו מיד כשיגיע פסח וא"צ להודיעו שנית קודם הפסח וכן מוכח ל' רבי' דכתב דאם הודיעו ולא נשלמו ימי הודעה ל' יום קודם החג אין יכול להוציאו כל יה"ג משמע הא מיד בסוף יה"ג יכול להוציאו בלא הודעה שניי' כלל ומש"ה חלקינהו רבי' לתרי בבות משום דדינייהו חלוקו' הם דבבבא שניי' דאיירי שהודיעו ל' יום חסר יום א' קודם החג. אף שאינו יכול להוציאו כל יה"ג מ"מ אין צריך הודעה חדשה קודם פסח אבל רישא איירי בלא הודעה כלל קודם החג ומ"ש אם לא הודיעו עד אחר הסוכות [אינו ר"ל דאחר הסוכות הודיעהו אלא ה"ק לא עלה על לבו להודיעו עד אחר סוכות אז] לא מהני הודעה כדי להוציאו כל יה"ג ואפי' דר שם כל יה"ג צריך הודעה ל' יום קודם פסח כיון שלא הודיעו כלל קודם החג ועד"ז יתפרשו ג"כ דברי הרמב"ם ודוק בל' רבי' שהקדים מה שמאחר הרמב"ם דבל' הרמב"ם איכא למיטעי ולומר דקאי אמ"ש שהודיעו כ"ט יום קודם החג דאפ"ה צריך להודיעו שנית ל' יום לפני פסח מש"ה שינה והקדים וכתב ואפי' כשהגיעו כו' וקאי אמ"ש תחלה אבל ביה"ג אם לא הודיעו כו' ופי' כמ"ש אבל פירושי נראה דחוק דא"כ לא הו"ל לסתום אלא לפרש ע"כ מ"ש בפרישה נראה לי עיקר ודוק:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…