דרישה, חושן משפט ר״כ:א׳

ולא את הדוגית והיא כו' וכ"כ הרמב"ם פכ"ז דמכירה וז"ל הגמרא שם ת"ר כו' עד רב נתן אומר המוכר את הספינה מכר את הביצית סומכו' אומר המוכר את הספינה מכר את הדוגית אמר רבא ביצי' היינו דוגית ר"נ בבלאי הוא קרי לה ביצית כדאמרינן אנשי ביצותא דמיאשן סומכוס דבר א"י הוא קרי לה דוגית כדכתיב ואחריתכן כסירות דוגה. ופי' ר"ש ביצית ודיגית היינו ספינה קטנה שקושרין לספינה ועולין ממנה ליבשה שהגדולה אינה יכולה לקרב אל שפת הים מפני שאינה הולכת אלא בעומק אין שם עומק מים. מישן נהר קטן ואין הולכין בו אלא בספינה קטנית ר"נ מבבל עלה. דוגית ע"ש שצדין בה דגים דקלה היא ע"פ המים עכ"ל ר"ש וכתב ב"י וכ"מ וז"ל ויש לתמוה על הרמב"ם ורבינו כיון דאמר רבא ביצית היינו דוגית למה חלקוהו הם בתרתי ואפשר לומר דס"ל דה"פ ביצית ודוגית היינו ספינה קטנה אלא דבבבל שהיו המים נמוכים אצל שפתם היו צריכים לספינה קטנה לעלות בה עד ליבשה ובא"י שעמוקים גם אצל שפתם וע"י כן יכולה הספינה הגדולה לילך על השפת לא היו צריכים לקטנה אלא כדי לצוד בה דגים וה"ק הרמב"ם ורבינו אבל לא מכר את הספינה הקטנה בין שהיו עשוים לילך בה ליבשה וכגון בבבל שע"י זה נקראת ביצית בין שהיא עשוי לצוד בה דגים כגון בא"י שע"י זה נקראת דוגית עכ"ל ופירושו דחוק דא"כ דבבבל רגילין בזה ובא"י בזה למה תלאו רבא בל' בבלי שהוא ביצית כדאמרי אינשי ובלשון הקודש דא"י ורב מקרא נקרא דוגית לא הול"ל אלא ר"נ בבלי ושם צריכין לספינה שמוברין בה ואותו קורין ביצית וסומכוס בר א"י ושם אין צריך אלא לספינה שצודין בה ואותו קורין דוגית ועוד מנ"ל לרבא לומר דביצית היינו דוגית וממילא ל"פ כיון דתרתי מיני תשמישין הן דלמא סומכוס פליג' וס"ל דוקא דוגית היא דנמכרת בכלל הספינה ולא ביצית או איפכא לכן נלע"ד דגם בא"י היו צריכין לספינה קטנה שיוצאין מהספינה הגדולה דוודאי אפי' הים אינו שוה בשפתה בעומק למה שהוא משם והלאה אלא סומכוס היה קורא דוגית לכל הספינה הקטנה בין שעולין ממנה ליבשה בין שצדין בה דגים כיון שמצינו שבפסוק קראה דוגה ושם נקראת כן ע"ש צדיית דגים ור"נ קרא לשניהן ביצית כדאמרי אינשי בבבל ביצית דמיאשן ושם באותה ספינה קטנה היו נושאין בה ג"כ משאוי ועוברין בה ממקום למקום כדפי' ר"ש הנ"ל אלא ע"ש שהיא קטנה ועוברין בה בנהר קטן היה נקראת כן וגם לההיא שצדין בה היו קוראין ביצית ע"ש קטנותה ועכ"פ שני מיני תשמישין הן ולכל א' היה ספינה מיוחד שהרי בספינה שעולין בה ליבשה עולין הרבה ביחד וגם פורקין ומעלין ע"י סחורה ליבשה צריכה להיות קצת גדולה וגם עשויה בתבנית אחר מאשר היה עשוי אותם שצדין בה דגים ורבא דקאמר ביצית היינו דוגית לדינא קאמר ר"ל מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי נ"ל דלמד כי מל' הגמרא בברייתא דקתני ר"כ אמר המוכר את הספינה מכר את הביצית סומכוס אומר המוכר את הספינה מכר את הדוגית ודייק רבא דאי ס"ל לתנא דמסדר הברייתא דפליגי אהדדי הו"ל לקצר ולומר סומכוס אומר מכר את הדוגית דהוה משמע דעל דברי ר"נ קאי דקאמר מכר את הביצית וסומכוס פליג עליה וס"ל דוגית נמכר עם הספינה ולא ביצית או איפכא אתה אומר ביצית דמשמע אבל לא דוגית ואני מוסיף לומר אף דוגית אלא וודאי ס"ל לתנא דמתניתין דסומכוס לא קאי אדברי ר"נ אלא כל חד אמר מלתא בפני עצמה וק' ליה למה דיבר זה מביצית ולא מדוגית וזה איפכא וניחא ליה לרבא דס"ל לתרווייהו דבמינייהו שווים וכל אחד קרא לשניהן ע"פ לשונו אבל עכ"פ שני מיני תשמישין הן ולולי שדקדק רבא הנ"ל דהכל אחד הוא לדינא לא הוי אמרינן כן מסברא וה"ט נמי דהרמב"ם ורבינו כתבו לתרוייהו. ותדע שהרי גם הרי"ף והרא"ש הביאו לתרוויהו לדר"נ ולדסומכוס ולא כתבו עליה להא דרבא דאמר ביצית היינו דוגית אלא כתבו ולית הלכתא כוותייהו ונראה דמש"ה השמיטו להא דרבא משום דרבא לא בא אלא לומר דל"פ אהדדי וכמ"ש וכיון דלית הלכתא כוותייהו לא רצו להעתיק דבריו אלא העתיקו לשון דר"נ ודסומכוס כדי לכתוב עלייהו דלית הלכתא כוותייהו ור"ל בין ספינה של תשמיש זה בין של תשמיש זה אינו נמכר בכלל ספינה גדולה. וגם לשון ר"ש שהבאתי לעיל מדכתב דספינה שעולין בה מהים ליבשה היה קשור בספינה גדולה משמע קצת שהיה מיוחד לזה ולא היה צדין בה דגים גם מל' הר"ן הנ"ל שכתב שהיו מפרקין בה סחורה משמע שנשתנה בצורתה קצת בע"א מספינה שצדין בה דגים שהיא עשויה עגולה ודוק: