א
ובכל מקום מכניסין כליהם מפני הגנבים עם כלי ישראל מפני דרכי שלום בירושלמי ס"פ הניזקין ז"ל תניא עיר שיש בה עכו"ם וישראל מעמידים גבאי עכו"ם וגבאי ישראלים וגובין משל עכו"ם ומשל ישראל ומתפרנסין עניי עכו"ם ועניי ישראל ומבקרין חולי עכו"ם וחולי ישראל וקוברין מתי עכו"ם ומתי ישראל ומנחמין אבילי עכו"ם ואבילי ישראל ומכניסין כלי עכו"ם וכלי ישראל מפני דרכי שלום עכ"ל והנה יש לדקדק בלשון הירושלמי במאי דהקדים לכתוב ולתלות כל הני דיני בעיר שיש בה עכו"ם וישראלים ועוד למה הקדים בכולם עכו"ם לישראלים ועוד שלא כתב תיבת עם כלשון הברייתא דבפרק הניזקין (גיטין דף ס"א ע"א) ז"ל ת"ר מפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראלים ומבקרין חוליהן עם חולי ישראל וקוברין מתיהן עם מתי ישראל מפני דרכי השלום עכ"ל ורבינו הביאה לברייתא זו בי"ד (ס"ס קנ"א) ולא כתב רבינו שם לא תיבת עם ולא עניי ישראל וחולי ישראל וכתבתי שם בשם מ"ו ר"ש דס"ל לרבינו דעם ל"ד קאמר הברייתא אבל בס"ס רנ"א כתב רבינו דמפרנסין עניי עכו"ם עם כו' וכ"כ שם (בר"ס שפ"ז) בקבורת מתיהן ושם (בסי' של"ה) כתב דמבקרין חוליהן ולא כתב עם חולי ישראל ואין לחלק ביניהן ולומר דבהני מצריך דוקא עם ובהני בלא עם דהרי בירושלמי לא כתב בשום אחד מהן עם וברייתא הנ"ל כתבו בכולן עם ומנ"ל לרבינו להכריע ביניהן וגם רבינו כללינהו יחד בי"ד (בסימן קנ"א) ולא כתב בשום אחד מהן עם וכנ"ל ונראה ליישב דמשום שבברייתא לא קתני בהדיא דמיירי ממקום שדרין בו עכו"ם ויהודים מש"ה הוצרך לכתוב עם ועם ל"ד קאמר כמ"ש בשם מ"ו ר"ש ז"ל הנ"ל ולא כתבו אלא ללמדנו דהחיוב הוא כיון שיש גם כן חולי ועניי ישראל ומפרנסין ומבקרין אותן יהיה משום איבה אם לא יעשה כן לעכו"ם ומש"ה הקדים הירושלמי לכתוב עניי וחולי עכו"ם משום דקמ"ל דעושין לשל עכו"ם כמו שעושין לשל ישראל ומש"ר ?בי"ן בר"ס רנ"א ז"ל כל הפושט ידו ליטול נותנין לו אפילו עכו"ם שמפרנסין עניי עכו"ם עם עניי ישראל משום דרכי שלום עכ"ל ומלשון כל הפושט יד משמע דמיירי אפילו במקום דאין עכו"ם דרין עם ישראל נראה דהיינו דוקא היכא דאותו עכו"ם הוא שכינו ואוהבו דישראל וכמש"ר בי"ד סימן קנ"א ז"ל אסור ליתן להן מתנת חנם בד"א כשאינו מכירו אבל אם הוא מכירו או שכינו מותר וכן מותר לפרנס ענייהן כו' עד מפני דרכי השלום מיהו אינו מוכרח די"ל דה"ק ליתן מתנת חנם לעכו"ם שאינו עני אסור אם לא שהוא מכירו או שכינו שאז יש בו ג"כ מפני דרכי שלום אבל לפרנס ענייהן ולבקר חוליהן כו' בכולן מותר אף שאינו מכירו ושכינו וכדמשמע מלשון דכל הפושט יד אפילו עכו"ם הנ"ל לכן היותר נראה דהירושלמי וברייתא הנ"ל נקטו מילתא בטעמא דכיון דיש עניי עכו"ם וישראל בעיר אם לא יפרנסו גם לעניי עכו"ם לא יהיה דרכי שלום ביניהן וכיון שהתירו בכה"ג שוב לא חלקו והתירו ליתן לענייהם אפילו במקום ועיר שאינם דרים יחד ודוק:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…