דרישה, חושן משפט רכ״ח:ט׳

אין מערבין מעט פירות כו' בב"מ דף נ"ט אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים ואצ"ל חדשים בישנים ופרש"י בע"ה שאומר פירות שדה פלוני אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבם בפירות שדה אחר ואצ"ל אם פסק למכור לו ישנים שלא יערב בו חדשים שהישנים יבשים ועושין קמח יותר מחדשים עכ"ל וכן פי' נ"י ור"ע ולפ"ז לא נזכר כאן לא פירות יפין ולא רעים אלא שלא יערב פירות של שדה זה בזה ורבינו שכתב אין מערבין מעט פירות רעים כו' בשיטת הרא"ש אביו אזיל שפירש דהא דקתני במתניתין אין מערבין פירות בפירות היינו רעים ביפים והא דקתני אפילו חדשים בחדשים מיירי אפילו כשהן שוים והם מב' שדות וה"ק אין מערבין מעט פירות רעים ביפים ומטעם זה אפילו חדשים בחדשים שהן פירות שוים לגמרי נמי אין מערבין כל שהן מב' שדות לפי שא"א שלא יהיו אלו טובים מאלו קצת: ומש"ר ופרש"י אבל ישנים כו' כבר כתבתי ל' המשנה דקתני ואצ"ל חדשים בישנים וס"ל לרש"י דהמשנה דוקא קתני וכמ"ש רש"י אחר זה בפי' על המשנה דקתני ביין התירו לערב קשה ברך מפני שמשביחו דפירש גם שם המשנה דוקא קתני קשה ברך ולא רך בקשה ושגם חדשים בישנים דרישא דוקא קתני ע"ש והרא"ש ורבינו ס"ל דגם שם ל"ד קתני ואדרבה רך בקשה מותר אפילו שלא בין הגיתות וצריך ליתן טעם מנא ליה להרא"ש לפרש הכי ונראה דהרא"ש בשיטת הרי"ף והרמב"ם (ז"ל) [אזיל] ולמד מדבריהם דס"ל דהא דקתני המשנה ואצ"ל חדשים בישנים אינו ר"ל כשפסק עמו על ישנים דאז לא יערב עמו חדשים אלא שהוא (ממאי) [מאמר] כולל וכאילו אמר ואצ"ל שלא יערב חדשים וישנים זה בזה כי לכ"א יש מעלה מה שאין לחבירו הישנים טובות לאכילה יותר והחדשים לישן יותר. ואפשר כתבתי שכן מוכח ברי"ף ורמב"ם הוא זה משום דאמשנה הנ"ל כתב הרי"ף ז"ל ת"ר אצ"ל חדשים עומדות בשלש (פי' ג' סאין בסלע) וישנות בארבע וקא מזבין מחדשות דאין מערבין אלא אפילו חדשות מד' וישנות מג' וקא מזבין מחדשות דאין מערבין מפני שאדם רוצה לישנן עכ"ל הרי לפנינו דמדהתחיל הברייתא וקתני אצ"ל חדשות כו' דמשמע דאל' המשנה קאי ש"מ דס"ל דמ"ש במשנה ואצ"ל חדשות בישנות אין פירושו דפסק עמו אישנות דהרי הברייתא קאי עלה לפרשו ואיירי בפסק עמו אחדשות וע"כ צ"ל דס"ל להרי"ף דמ"ש במשנה ואצ"ל חדשות בישנות הוא מאמר כולל ופירושו דאין מערבין אותן זה בזה וכן מוכח מל' הרמב"ם בהדיא שהרי כתב בפ"י דמכירה ז"ל אין מערבין כו' עד ואצ"ל ישנים בחדשים אפילו הישנות ביוקר והחדשות בזול מפני שהלוקח רוצה לישנן עכ"ל ודוחק לומר שגירסת הרמב"ם היה כן במשנה כתוב בה ואצ"ל ישנות בחדשות שהרי הרי"ף הביא ל' המשנה כגירסת ספרים דידן ואפ"ה כתב עליה הברייתא אלא ע"כ צ"ל כמ"ש והרא"ש מביא ל' המשנה ג"כ ואצ"ל חדשות בישנות וסיים בטעמו ז"ל לפי שהישנות טובות לאכילה (וטעם זה כתבו התוס' שם) וכתב עלה ז"ל נ"ל דאם קנה ממנו חדשים שאסור לערב בהם ישנות מפני שהחדשים טובות לישנן ורש"י לא פי' כן עכ"ל והמדקדק בלשונו רואה בעין דהו"ל כאילו אמר פשטא דמתניתין הוא דאסור לערב חדשות בישנות מפני שהישנות טובות לאכילה אבל נ"ל דעירוב ישנות בחדשות ג"כ בכלל מאמר זה שאמרו דאצ"ל חדשות בישנות וכמ"ש והשתא א"ש דלא כתב הרא"ש תיבת נמי דנראה דישנות בחדשות נמי אסור וגם רבינו לא כתב האי תיבת נמי בשמו משום דס"ל דזה הוא בכלל הלשון דואצ"ל זה כמו זה וכיון דמוכח לפרש המשנה דקתני ואצ"ל חדשות בישנות דהו"ל כאילו אמר תדשות וישנות בהדדי משה"נ פי' הרא"ש הא דקתני במשנה אחר זה דהתירו לערב יין קשה ברך דהו"ל כאילו אמר קשה ורך דשניהן מותר לערב זה בזה ודוק ומהתימה דלא כתב הרא"ש הברייתא דכתב הרי"ף הנ"ל ולמדנו דאפילו הן יקרות אפ"ה אסור לערבן ונראה דה"ט משום דרש"י גרס בברייתא איפכא וכדאיתא בגמרות שבידינו בפרש"י שעליה וג"כ הוא ברש"י שהעתיקו ונדפס סביב הרי"ף ז"ל אצ"ל חדשות מד' וישנות מג' כו' וכן משמע בנ"י שם מש"ה לא רצה הרא"ש לנחות לגירסות וגם אין נ"מ בזה לדינא דמאחר דכתב דלא דמי מעלה זו כמעלה זו ממילא נשמע דאפילו היוקר אין לערב בזול ודוק: