א
וכתב הרמב"ם כו' ור"ת פסק דדוקא כו' מקור פלוגתתן מהא דאמרינן בב"מ דף נ"ז אר"נ הדר אמר רב חסדא פשיטא לר' אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם וכתב הרי"ף ז"ל ומסתבר לן דהאי מימרא דר' אמי ליתא משום דחזינן לר"נ דהוה בתראי ס"ל דאין אונאה לקרקעות כלל ואפילו שוה ק' בר' כדאמרינן בפ' המקבל בענין דינא דבר מצרא ועוד דגרסינן בפ' האיש מקדש אמר רבא אר"נ האחין שחלקו כו' יתר על שתות מקח בטל ולא אמרן אלא במטלטלי אבל בקרקעות אין אונאה לקרקעות ועוד אמרינן בב"ק דף י"ד שוה כל כסף ומאי הוא קרקע דאין להם אונאה שמעינן מכולהו דאפילו ביטול מקח ליכא בקרקע כלל ובתריה גריר הרמב"ם תלמידו והא דהקדים רבינו דברי הרמב"ם לדברי הרי"ף משום דבדברי הרי"ף יש לומר שג"כ ס"ל כר"ת דאף דאין להם ב"מ היינו דוקא עד פלגא אבל השתא דמצינו דהרמב"ם כתב בפירוש אפילו אלף בדינר יש לפרש סתימת דבריו כוותיה דמסתמא הרמב"ם בשיטת רבו אמרה וק"ל וז"ל התוספות בפ' הזהב (אהא דאר"נ משמיה דרב חסדא ב"מ יש להן וכנ"ל) וקשה לר"ת דבפרק המקבל אמרינן זבין ר' ושוה ק' כו' אר"נ אין אונאה לקרקעות ותירץ ר"ת דאין אונאה עד פלגא אבל מפלגא ואילך מיקרי ב"מ ויש להן כו' עכ"ל והרא"ש בפרק הנ"ל האריך לדחות דברי הרי"ף וראייותיו ותמה עליו והסכים לדעת ר"ת והוסיף לומר דההיא דהמקבל ל"ד ר' בק' קאמר אלא מעט פחות או יותר ואחריו נמשך רבינו לעיל סימן קע"ה בדין מצרן ובסימן זה דפלגא גופיה ב"מ וא"ת הא מלשון ר"ת משמע דדוקא מפלגא ואילך הוה ב"מ אבל פלגא עצמו מחילה הוא וכ"כ בב"ק ז"ל כל כסף ל"ד דיתר מפלגא יש להם אונאה כו' ע"כ ומאי דוחקיה להוציא לשון הגמרא דפרק המקבל ממשמעותיה שלא לצורך י"ל דס"ל להרא"ש כהסמ"ג שכתב בלאווין ק"ע דף ס' כדי ליישב גם גמרת ירושלמי ולהשוותה עם תלמודא דידן דבפרק אלמנה ניזונית אהא דתנן אלמנה שמכרה ר' בק' או ק' בר' אמאי נתקבלה כתובתה הא סופה לחזור משום מקח טעות ומשני י"ל אין המקח הונייה לעולם כלומר אין לקרקעות אונאה כלל ור"י אומר אם היה דבר מופלג יש לו הונייה (ומפרש המתניתין בהוקר המקח) ופריך על ר"י ממתניתין דהזהב אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות כו' ומשני פתר לה באינה מופלג ע"כ הרי לפנינו דס"ל דמכר שוה ר' בק' מיקרי דבר מיפלג ויש בו אונאה ומזה למדו דפלגא גופיה הוי אונאה ואם כן מ"ש ר"ת אבל מפלגא ואילך מיקרי ב"מ ר"ל פלגא ממנו ואילך ב"מ הוא וכן דייק ריש לישניה שכתב עד פלגא משמע אבל פלגא עצמו לא וכן הוא בהדיא בקיצור פסקי תוס' ומ"ש בב"ק ל"ד ודוק:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…