דרישה, חושן משפט רט״ו:ו׳

אע"פ שרחוקים ממנה כו' ז"ל הגמרא שם ולא ביברין של חיה ושל עוף ושל דגים ורמינהו היה לה בנות (פי' כפרים) אין נמכרות עמה היו לה חלק א' בים וחלק א' ביבשה ביברין של חיה ועופות ודגים הרי אלו נמכרים עמה ל"ק הא דנגיח קאיהי לגיו והא דנגיח קאיהי לבר (ופר"ש הא דפתוחים אל העיר והא דאין פתוחים אל העיר) ומשמע לרבינו מדקא מחלק בין פתוחים ולא משני הא דרחוק והא דקרוב אל העיר ש"מ ודאי לא שני ליה וז"ל הרשב"ם ה"ג היה לה חלק א' בים וחלק א' ביבשה וביברין של חיה ועופות ודגים הרי אלו נמכרין עמה דמדקתני רישא היו לה בנות פי' כפרים אין נמכרות עמה משמע בנות הוא דלא מזדבן דמפלגן מן העיר ואינה מאותה העיר ממש שהרי שם אחר יש להם אבל אם יש לעיר חלק בים ונקרא בשם העיר נמכר עמה דהרי עיר א' הוא בין הכל וחלק א' ביבשה הוא כמו שאר העיר אלא שמופלג מן העיר ומיהו ע"ש העיר נקרא עכ"ל ר"ש. וכתב ב"י הא דהשמיט רבינו דין דחלק א' בים וחלק א' ביבשה לפי שיש בו גירסות דהרי הרמב"ם גרס בברייתא דאינן נמכרים עם העיר (וכ"כ בש"ע) ואפשר לומר דדעת רבינו כדעת רשב"ם דחלק אחד בים ואחד ביבשה נמכרין עמה ולא הוצרך לפרשו דממילא נשמע ממה שאמר ולא את כפרים דמזה הוכיח רשב"ם דגרסינן חלק א' בים נמכרין עמה וכמ"ש וא"ת אעפ"כ היה לו לכתוב בפירוש גם לתירוץ ב"י זה ק' דהיה לו לפרש דיש גירסאות הכי והכי אלא ע"כ צ"ל דסמך אפשיטותא וגם הרי"ף והרא"ש לא הביאוהו: הכל מכור ואפילו בהמה כו' ז"ל ב"י לשון הכל מכור אינו מכוון שאצל לא קנה המטלטלין שבה הו"ל לכתוב כן (שאם אמר לו היא וכל מה שבתוכה הכל מכור ולא הו"ל לכתוב על ולא את כפרים) דאילו כפרים וביברי חיה ועוף כו' אפילו א"ל היא וכל מה שבתוכה אינו מכור דהא לא קתני כו' ע"ש ולק"מ דרבינו דקדק בלשונו שאין בו מקום לטעות שהרי פרט וכתב הכל מכור אפילו בהמה ועבדים ושאר המטלטלים משמע דוקא אלו אבל כפרים וביברים לא דאל"כ היה כותב סתם הכל מכור והוי"ו של ואפילו היא ט"ס כמ"ש בפרישה והכל מכור דקאמר קאי אמ"ש לפני זה דל"ק המטלטלים אבל אמ"ש לפני זה ולא את כפריה א"א לטעות ולומר דקאי גם עלה דהא הכפרים אינן עומדין בתוכה וק"ל: