דרישה, חושן משפט קצ״ט:א׳

וכן ראובן שמכר לשמעון חפץ כו' עד ואמר ראובן לשמעון מכור לי חפץ שלך כו' נמשך רבי' אחר ל' הרי"ף ולא אחר לשון רש"י כאשר יתבאר ויען כי אין הדברים ברורים כ"כ ע"כ ראיתי להעלותם הנה עם באוריהם בב"מ דף מ"ו אההוא דאמרינן אין מטבע נעשה חליפין פרכינן ממתני' דקידושין דתנן כל הנעשה דמים באחר (והיינו מ"מ כשרגיל להיות ניתן באחר) כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין ומשנינן מאי כל הנעשה כו' כל הנישום דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין הנ"מ דקתני סיפא כיצד החליף שור בפרה או חמור בשור ש"מ ולמאי דס"ד מעיקרא מטבע מאי כיצד הכי קאמר פירי נמי עבדי חליפין כיצד כו' ואמרינן הניחא לרב ששת דאמר פירי עבדי חליפין אלא לר"נ דאמר כלי אין אבל פירי לא מאי כיצד ה"ק יש דמים שהן כחליפין כיצד החליף דמי שור בפרה או דמי חמור בשור מ"ע דרב נחמן ס"ל כר"י דאמר דבר תורה מעות קונות ומפני מה אמרו משיכה כו' מילתא דשכיחא גזרו בה רבנן מילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ע"כ ויש בסוגיא זו ב' שיטות שיטת רש"י ושיטת רי"ף שרש"י כתב ז"ל ה"ק יש דמים כו' רישא וסיפא חדא היא כו' עד דא"ל הלוקח פרה יש לי שאני נותן לך בדמי השור כו' והרי"ף כתב ז"ל יש דמים שהן כחליפין כלומר קתני ברישא מטבע שנותן בתורת חליפי קונה בחליפין ועלה קתני כיצד כו' עד וא"ל ראובן לשמעון מכור אותה לי בנ' זוז דמי השור שיש לי בידך כו' מבואר מלשונו דתרתי איכא בינייהו לרש"י רישא וסיפא חדא היא ולרי"ף תרתי קתני ועוד לרש"י מיירי שהלוקח ראשון אמר ללוקח שני פרה אני נותן לך ולרי"ף הוא בהיפך וביאור הענין הוא שמר לטעמיה מפרש לה ומר לטעמיה דלרש"י דס"ל דהא דאמר רב נחמן פירי לא אפילו שור וחמור נמי קאמר דאינהו נמי איקרי פירי (וכמ"ש לעיל סימן קצ"ה) א"כ ע"כ הא דפריך תלמודא הניחא לרב ששת כו' בין למאי דס"ד מעיקרא בין למאי דשני לה קאי וכ"כ רש"י ז"ל שם בהדיא ואם כן כשמשנינן ה"ק יש דמים שהן כחליפין כו' פירושו נמי דרב נחמן מוקי לה רישא וסיפא כולה בחדא עניינא כתירוצא קמא אלא שהוא אינו מפרש לה בקנון חליפין אלא בקנין מטבע ודמים וגרסינן בברייתא החליף דמי שור וכו' ובא לאשמועינן שקנה זה המוכר את הפרה בדמים שחייב לו זה הלוקח בשביל השור ובתורת קנין כסף קנה ליה דקנה בכסף כיון דאינה שכיחא וע"ד שכתב רבי' כאן ולכך כתב רש"י ששמעון אומר פרה יש לי כו' שכיון דלא איירי בקנין חליפין אלא בקנין דמים אורחא דמלתא כן הוא שהמוכר תובע מעות שור והוא משיב פרה יש לי ואני נותנה לך בפרעון החוב וקמ"ל בברייתא דמיד שנתרצה המוכר לקבל פרה זו בדמי החוב היא עומדת ברשותו אף ע"פ שעדיין משכה ורי"ף ז"ל מפרשה לטעמיה דס"ל כתוס' דבהמה כלים מיקרי ואפילו לרב נחמן נקנה בחליפין (כדלעיל סימן קצ"ה) וא"כ ע"כ הא דפריך הניחא לרב ששת כו' לפי מאי דסליק אדעתיה מעיקרא דמיירי במטבע דוקא הוא דפריך ליה אבל לא לפי מאי דמשנינן דמאי כל העושה כל הנישום ומיירי בחליפין שור בפרה וא"כ כשמשנינן יש דמים שהן כו' הכי פירושו ברייתא תרתי קתני בתחילה קתני כל הנעשה דמים באחר היינו סתם מטבע כיון שזכה זה כמטבע שנתן לו מטבע בעין נתחייב לו בחליפין שקנה בה מתורת חליפין ואח"כ קתני כיצד כו' החליף דמי כו' כלומר ועוד יש קנין חליפין במטבע אפילו אינה בעין כיצד המחליף דמי וגיור בפרה ומשום הכי הוצרך הרי"ף ז"ל לפרש שראובן אמר לשמעון מכור לי פרתך בנ' זוז דמי השור שאתה חייב לי כדין כל חליפין דקונין בכליו של קונה שראובן נותן לשמעון מטבע ואומר תקנה לי פרתך במקום כלי זה שנתתי לך אבל איפכא כשיאמר שמעון הרי לך פרה זו במקום דמי חובך לא שייך שיקנה בתורת חליפין ואף להאי פירושא ע"כ ר"נ ס"ל כר"י כו' דאי כר"ל הא במטלטלין משיכה דוקא מפורשת מן התורה ולא קנין אחר. וכתב הרי"ף ז"ל עוד שם דאע"פ דהאי שקלא וטריא לא איצטריך אלא למאי דסליק אדעתין מעיקרא דמטבע נקנה בחליפין אבל לפי מה דקיי"ל דאינו נקנה בחליפין לא איצטריכא ליה מ"מ תירוצא באנפי נפשוה תירוצא קושטא הוא ע"ש שהאריך ובשיטת הרי"ף אזיל רבינו ולהכי דייק וכתב ואמר ראובן לשמעון מכור כו' ור"ל שקנה ליה בתורת חליפין וכמו שכתבתי ובשיטתו אזיל הרמב"ם ז"ל בפ"ה דמכירה: