א
כדתנן ר' יהודה אומר כו' ז"ל הרא"ש בירושלמי פריך ויזכיר מבערב פי' דכיון שעברו ימי החג ואין הגשמים סימן קללה ראוי הוא שיתחיל מיד מבערב (וה"ה דפריך נמי אי"ט א' של פסח כו' כ"כ ב"י ואין זה שם באשר"י והוצרך לכתוב כן משום שהתירוץ ראשון קאי דוקא אראשון דפסח וכמ"ש בשם הרא"ש בסמוך שמשני כיון שכדי שיצאו המועדות בטל הפסיקו ההזכרה) ומשני לית כל עמא תמן כלומר אין כל אדם מצויין בערב בב"ה נמצא זה מזכיר וזה אינו מזכיר ויהא אגודות אגודות ותו פריך לזכיר בשחרית אף הוא סבר שהזכירו מבערב והוי הוא מדכר מגו דאיהו חמי לון דלא מדכרי בקמייתא ומדכרי בבתרייתא אף הוא יודע שלא הזכירו מבערב פי' שאם יהיו מזכירין בבוקר יהיה סבור שגם מבערב הזכירו ולשנה הבאה יזכיר מבערב ועוד מפרש בירושלמי טעם אחר אהאי קושיא בתרייתא דפריך ויזכיר בשחרית וקאמר שאין ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"ץ וזה א"א בבוקר לפי שא"א לשמש להפסיק בין גאולה לתפלה להכריז הטל (ואף שכתבתי לעיל סימן קי"א שגם בערבית צריך להסמיך מכל מקום אין בו כ"כ חיוב כיון דערבית רשות כ"ש לפי דעת הא"ז שכתבתי שם שבשבת א"צ לסומכו וה"ה לי"ט) ועוד מפרש בירושלמי טעם אחר ז"ל ר' אבין בשם ר' יוחנן טעמא דרבי יהודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל יפה לעולם ופי' הרא"ש דה"ט קאי אהזכרה בשמיני עצרת דסוכות ולא אהפסקה והוצרך לטעם זה כי בכל המועד ימים שאין עושין בהם מלאכה המה וק' למה לא מזכיר בערבית כניסת שמיני עצרת דהא כל עמא תמן לכך קאמר טעמא אחרינא שיצאו המועדות בטל דהיינו גם ערבית ושחרית דשמיני עצרת והשתא דברי רבינו והמשנה מבוארים מה שמתחילין ומסיימים במוסף דוקא דמטעם לית כל עמא תמן לא מסיימין בליל ראשון של פסח שהיה מן הראוי להפסיק בהזכרה ולומר מיד טל כדי שיתחיל בטל בתחלת המועד ומטעם שאסור להזכיר קודם ש"ץ אין פוסקין בשחרית דפסח ומטעם שיצאו המועדות בטל לא מתחילין הגשם תחלת כניסת שמיני עצרת כיון דזמן גשמים הוא וק"ל. כ' במנהגים והביאו רמ"א בסי' זה סעיף ג' דנוהגין שש"ץ פוסק בראשון של פסח והקהל מזכירין במוסף ופוסקים במנחה ובשמיני עצרת מתחילין ההזכרה יחד במוסף עכ"ל ונ"ל הטעם משום דהקהל לעולם אין מחדשין דבר מה שלא שמעו כבר מפי ש"ץ ובתחלת ההזכרה השמש מכריז קודם מוסף לכן מתחילין יחד אבל בפסיקה אין מכריזין ההפסקה לכך הקהל מזכיר במוסף ואחר ששמעו הקהל שהש"ץ פסק לאומרו במוסף וגם הזכיר בפיוטו הטל ומתפלל עליו היינו במקום ההזכרת הטל לזמניהן זהו סימן ביד הצבור שמהיום יפסקו מלומר ההזכרה לכך פוסקין במנחה ובזמניהן שהיו אומרים בימות החמה מוריד הטל והיה השמש מכריז קודם מוסף מוריד הטל אז כל הקהל היו פוסקין ההזכרה במוסף ומ"ש שש"ץ פוסק במוסף ר"ל בקול אבל בלחש דינו מתפלל כצבור וק"ל עוד מייתי ב"י ל' הירושלמי שכתב ז"ל ר' חגי אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"ץ ר' סימון בשם ריב"ל בש"ץ הדבר תלוי א"ר מנא קומי ר' חגי מהו פליג א"ל לא דא דאת אמר בש"ץ הדבר תלוי יחיד אם רצה להזכיר מזכיר בטל ודא דאת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר ש"ץ בגשם ונלע"ד דה"פ דר' סימון בתמיה קא"ל וכי בש"ץ הדבר תלוי שאמר ר' חגי שאסור ליחיד עד שיזכיר ש"ץ ור' מנא שאל את ר' חגי מה משיב על זה וכי פליג עליו או לא והשיב לו ר' חגי דל"פ דהא דר' סימון דס"ל דאינו תלוי בש"ץ היינו בטל וכי קאמר עד שיזכיר ש"ץ היינו בגשם וכתב ב"י ע"ז ונ"ל דבש"ץ הדבר תלוי היינו לומר שאף הצבור לא יזכירו עד שיזכיר ש"ץ כלומר ל"ת דר' חגי דאמר אסור ליחיד להזכיר דוקא יחיד קאמר דה"ה צבור שמתפללין אסור להן להזכיר עד שיזכיר ש"ץ ודייק ב"י כן דאל"כ ה"ל לר' חגי לחלוק בהכי דהדא אמר ביחיד ור' סימון אמר בציבור וק"ל:
דרישה
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…