גבורת אנשים ל״א

עוד כתב מהר"ר יוסף וז"ל ומה שכתב מהר"ל ן' חביב וז"ל עוד סברא שלישית כפי הנראה היא סברת הר"ן ז"ל שכתבתי למעלה יוציא ויתן כתובה ופירושו בהכרח מבקשים על הגט וכופין על הכתובה דומיא דההיא אני בבגדי והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה שהביא הרב ז"ל שהדין שיתן כתובה על כרחו והדין שיתן גט אם ירצה כמו שאמר הרב ז"ל בכתובות פ' המדיר עכ"ל. ואני עיינתי בפי' הר"ן להלכות פ' המדיר (לו.) ולא מצאתי ושמא בחדושיו דכתובות כתב כן. אבל אין משם כ"כ ראיה דדוקא בההיא דהוא בבגדו והיא בבגדה יוציא ויתן כתובה דוקא פירש הר"ן דמבקשין על הגט ולא כופין דהא מקיים מצות עונה אף על פי שהוא בבגדו כו' אבל באומרת שאין לו גבורת אנשים דמהימנא מדרב המנונא דין הוא לכופו להוציא וליתן כתובה משום דלא מקיים מצות עונה כלל ולמה נכנסה לחופה עכ"ל מהר"ר יוסף.

ואני עיינתי בפי' הר"ן להלכות בס"פ המדיר (שם) ומצאתי שכתב להדיא דהיכא דלא קתני בהדיא כופין אין כופין בשוטים ודכל הנהו דהמדיר וכל מקום שאמרו יוציא ויתן כתובה לא משמע כפיה על הגט אלא במקום דאתמר בהדיא כופין ומשמע התם טעמיה דלא ליהוי גט מעושה שפסול מן התורה וכדאיתא בתוס' ר"פ המדיר ושאר פוסקים שהבאתי לעיל וא"כ פשיטא דהוא הדין דהוא בבגדו כו' אף על גב דקתני יוציא אין כופין וא"כ פשיטא דגם מ"ש הר"ן סוף נדרים גבי טענת אינו יכול יוציא אין כופין שהרי לא כתב שם הר"ן רק יוציא ויתן כתובה. גם מה שהביא שם הר"ן בסוף נדרים ראיה מהוא בבגדו כו' מוכח דבטענת אינו יכול אין כופין דהא פשיטא דבהוא בבגדו כו' אין כופין כיון דלא קתני אלא יוציא וכדמוכח בכל הפוסקים. וזהו ברור דעת מהר"ל ן' חביב ומהר"ר יוסף לא ירד לסוף דעתו בזה.

ומ"ש מהר"ר יוסף דדוקא בההוא דהוא בבגדו כו' אבל בשאומרת שאין לו גבורת אנשים דין הוא לכופו כיון דלא מקיים מצות עונה כו' לא נהירא דא"כ תיקשי ליה המדיר את אשתו מתשמיש המטה דקי"ל נמי דאין כופין וכמ"ש הרא"ש והטור גופיה בסי' ע"ב וכן במורד מתשמיש שהוכחתי לעיל סי' כ"ג מדעת רוב הפוסקים דאין כופין הא לא מקיים מצות עונה. אלא ודאי כמו שכתבתי לעיל דמשום תשמיש או מזונות לחוד אין כופין כיון דלא אתמר בהדיא בהו כופין ואדרבה כל היכא דליכא ראיה ברורה אמרינן דאין כופין.