א
ומכאן קשה לי ג"כ על הטור שכתב בראש סימן ע"ז המורד על אשתו שאינו רוצה לשמש עמה או שאינו רוצה לזונה אם היא רוצה כופין אותו מיד להוציא וליתן כתובתה עכ"ל. (וכ"כ בר"ס קנ"ד אלו שכופין אותו בשוטים להוציא וליתן כתובה מוכה שחין כו' האומר איני זן ואיני מפרנס או שאינו רוצה לשמש כופין אותו ויוציא מיד ויתן כתובה אם תרצה עכ"ל. וכ"כ בס"ס קנ"ד וז"ל ור"ח כתב כל היכא דאמרו רבנן יוציא ויתן כתובה אין כופין בשוטים אם לא שמפורש בו שכופין כגון הנושא בעבירה והאומר איני זן ואיני מפרנס).
ב
(הגה"ה מיהו מה שהקשה בדרישה ס"ס קנ"ד על הטור בשם ר"ח דהא לא כתב הרא"ש בשם ר"ח אלא דגריס בדברי רב כופין אבל מ"מ ר"ח פסק כשמואל וכמ"ש הר"ן והרב המגיד בשמו לק"מ דס"ל להטור כיון דהרא"ש כתב דר"ח גריס בדברי רב כופין והרא"ש פסק כרב ולא כתב שר"ח לא פסק כן ממילא משמע שגם ר"ח סובר כן. וגם אפשר שמצא הטור בשום פוסק שר"ח פסק כרב וכן הוא להדיא בתשובת הרמב"ן סימן קל"ח וז"ל וכלל זה מסור בידך שאין כופין לגרש אלא באלו בלבד ששנויים בפ' המדיר (כתובות עז.) והנושא את הפסולות כו' וכן האומר איני זן ואיני מפרנס כדעת ר"ח ז"ל עכ"ל.)
ג
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים כדי שלא יהא גט מעושה עכ"ל. וכל זה הוא הפך דברי הרא"ש דפ' הבא על יבמתו דמשמע התם להדיא מדבריו דמסקנתו דמשום תשמיש או מזונות לחוד אין כופין בשוטים אלא במונע ממנה כל ענייני אישות. וכמ"ש בתשו' הנ"ל שהבאתי בסי' י"ב וכתב הוא עצמו בתשובה שם שהאריך הרבה בפסקיו והסכמתו שאין כופין אלא בבאה מחמת טענה.
ד
ועוד קשה לי על הטור דהא כתב הרא"ש בפ' הבא על יבמתו וז"ל ומדפריך עלה שמואל עד שיכפהו להוציא כו' אלמא שסתם יוציא היינו בכפיה. או שמא איכא למימר דהכי פריך שמואל לרב אותה כפיה שאתה אומר שעושין לו כדי שיוציא דהיינו נידוי אותה כפיה עצמה יעשו לו לזון עכ"ל ומסיק על זה וכיון דפליגי בה רבוותא ראוי להחמיר שלא לכוף בשוטים הרי דמספקא ליה להרא"ש דאפי' לרב אפשר לומר דאין כופין בשוטים.
ה
וראיתי בבית חדש ר"ס ע"ז שכתב על מ"ש הטור במורד מתשמיש כופין שהוא פשוט בדברי הרא"ש פ' המדיר ולא מצינו בשום מחבר שחולק על זה גם ראיה ברורה מפ' נערה שנתפתתה (כתובות מח.) היא בבגדה כו'. ולכאורה נראה דאשתמיטתיה דברי הרא"ש בפרק הבא על יבמתו וכל הפוסקים שהבאתי לקמן סי' כ"ג. ומפרק נערה שנתפתתה אין ראיה דלא אמרינן התם אלא יוציא ולא כופין.
ו
ואפשר גם כוונת הב"ח אינו אלא לומר דיוציא הוא פשוט ולא נחית השתא בזה דכופין בשוטים.
גבורת אנשים
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…