בעל שם טוב, קדושים י״ב

הבעל שם טוב נשמתו בגנזי מרומים ז"ל אמר פירוש הש"ס (ברכות דכ"ח ע"ב) יהי רצון שיהיה מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם וכו' תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם, והענין הוא כשאדם רוצה לעבור עבירה ח"ו ומתחבא עצמו בחדרי חדרים נופלת עליו יראה, ומתדמה בדמיונו כאילו רואין אותו ונופלת עליו יראה, כי נודע כי לית אתר פנוי מיני', ובכל מקום הוא חיות הבורא יתברך שמו ברוך הוא וברוך שמו, אפילו בקליפות, וכמו שאמר הכתוב (תהלים ק"ו.) ומלכותו בכל משלה דאם לא כן לא היה הדבר נמצא, ואף בעבירה יש גם כן חיות הבורא נמצא כביכול, אך הרשע אינו רוצה בחיות אשר שם מהבורא יתברך שמו ומפילו ח"ו והבן:

והנה זה שנופלת עליו יראה כנ"ל, הוא שיראה עליונה מצמצמת את עצמה למקום ההוא, לעורר אותו שיפרד משם מן הקליפות ולא יעשנה וזהו חיות העבירה, והרשע ממשיך כביכול הניצוץ הקדוש למקום הקליפה ח"ו, ר"ל, ומה שהיראה עליונה אינה פועלת בו שישוב מן העבירה, הוא, כי ברית הלשון וברית המעור מכוונים יחד, ועל ידי שפגם בברית הלשון יכשל גם כן בברית המעור, ולזה, הרשעים שמלשינים על הצדיקים מטמאין ברית המעור גם כן, וזה גם כן פירוש הכתוב (שיר השירים ב') משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים וגו', והוא כמו שכתבתי שהיראה עליונה מצמצמת את עצמה לעורר את האדם, באופן שנדמה לו כאילו אחד מסתכל מן החלונות ומבין החרכים, וזה הגורם לו שיפול בחשכות גדולה, שהחשכות נעשה עב ומצומצם בתוכו כנ"ל, עד שאי אפשר לאור הקדוש לבא בתוכו וכו':
(מאור עינים פ' וירא).