בעל שם טוב, לראש השנה ויום כפור ז׳

כתיב (בפ' תצא) כי יקרא קן צפור וכו' שלח תשלח את האם וגו', ופירשו בתיקונים (תיקון ו' ל"ט ע"ב) כדי לעורר רחמים, דיימא קודשא בריך הוא כל עופא מעורר רחמין על עופין דיליה, ולית מאן דמעורר רחמים על בני, בהאי שעתא יימא קודשא בריך הוא (ישעיה מ"ה) למעני למעני אעשה, אנה קן וציפרין קדישין, רבונא דעלמא אימת תפתח היכל קן ציפור (עיין זוה"ק שמות ד"ז ע"ב ודף ח') ויצא משם משיח מלובש בלבושי נוקמא, אימתי ירוחם משיח, כמו שכתוב במדרש כונן שהוא ביסורין גדולים בשלשלאן דפרזלא, ומלכי בית דוד ונביאי ישראל מנחמים אותו שיצא לחירות, ושלשלאות דפרזלא שעליו מתנתקות, אימת מקימי מעפר דל מאשפות ירים אביון (תהלים קי"ג) ועריכת נר לבן ישי משיחך, אימתי יעמוד מיכאל על ההר ויקרא ובא לציון גואל לשון הפייט בגאולה לשבת ראשון, אחר פסח:

אבינו מלכנו עשה למענך אם לא למעננו אם אין בינינו זכות ואין בינינו צדיקים ובעלי צדקות, וגם אין לנו זכות אבות, כמו שכתוב (בפ' האזינו) לעת תמוט רגלם [ופרש"י] שתכלה זכות אבות ח"ו, הלא אתה אבינו, ואתה צדיק ובעל צדקה גדול עם כל ברואיך, כמו שאנו אומרים (דניאל ט') לך ה' הצדקה, עושה צדקות עם כל בשר ורוח, וכמו שכתוב (ישעיה מ"ג) כי אברהם לא ידענו כו' אתה ה' אבינו גואלנו מעולם שמך, עשה למען שמך, עשה למען כסא כבודך, עשה למען שכינתך, ואם השכינה וחיילותיה עומדים לפני כסא כבודך, וגם הסטרא אחרא וחיילותיהם, שהם החוחים והקוצים הסובבים השושנה העליונה, הלא וודאי הוא כבודך שתזכה בדין אנחנו ושכינת עוזך, ואל ישמחו שונאינו ככתוב (תהלים צ"ז) יבושו כל עובדי פסל וכו':

רבונו של עולם אין אנחנו מחיילותיו של הס"ם המכונים בשם נגע רע ר"ת 'נפילים 'גבורים 'ענקים 'רפאים 'עמלקים (זוהר בראשית דכ"ה ע"א) אלא אנחנו מחיילות של שכינת עוזך, ואנחנו עוברים לפניך כבני מרון אנחנו מחיילות של בית דוד (ראש השנה די"ח ע"א) זרעו של יצחק, ועקדת יצחק לזרעו ברחמים תזכור, וכמו שכתוב (בפ' במדבר) איש על דגלו באותות לבית אבותם. והרי אנחנו חתומים בכנפי מצות. הכר נא למי החותמת:

כתיב (בפ' בהר) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, אף אם הוא גר או תושב, ואיזהו תושב כשקיבל עליו שלא לעבוד עבודה זרה, ואוכל נבלות, אף על פי כן מצווין להחיותו, אם כן גם אנחנו אם אין בנו כי אם שאין אנחנו עובדים עבודה זרה, כמו שכתוב (תהילים מ״ד:כ״א-כ״ב) אם שכחנו שם אלהינו ונפרוש כפינו לאל זר הלא אלהים יחקר זאת כו', ואם אנחנו כופרים בעבודה זרה, הלא אמרו רבותינו ז"ל (חולין ד"ה ע"א) הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה, נמצא אנחנו מודים בתורתך ובך, ואף כי גרים ותושבים אנחנו עמך תושיענו, ואף על פי שאיני כדאי ולא ראוי ולא זכאי להמליץ על עצמי כל שכן על אחרים כמאמר רבותינו ז"ל (שבועות די"ד ע"א) יבא זכאי ויכפר על החייב, ואני חייב ולא זכאי, אף על פי כן, הלא אמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין דמ"ב ע"ב) אף על פי שהנדון אומר יכול אני לחפש על עצמי זכות כו', כל שכן על כל ישראל:

כתיב (בפ' בחקותי) והבאתי אותם בארץ אויביהם או אז יכנע לבבם וגו', ואנחנו כבר נכנעים מאוד [וכתיב בתריה] ואז ירצו עונם וזכרתי את בריתי יעקב וגו':

כתיב (בפ' שמות) ויהי בימים הרבים ההם וגו' ויאנחו וגו' ותעל שועתם, וגם אנחנו נאנח בשברון מתנים אנחה השוברת חצי גופו של אדם (ברכות דנ"ח ע"ב), ואף כי על חורבן בית המקדש ששנינו בה, מכל מקום צרות חדשות נאנח עליהם, מלאכי מעלה מר יבכיון על דאבוני, אנחנו אין כחינו אלא בפינו, תולעת יעקב (זוהר וישלח דקע"ח ע"א) משוד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר ה' (תהלים י"ב), פירוש כי אם ח"ו תגזור גזרות, כגון עצירות גשמים או רעב, אבל איך תוכל לסבול גודל הרחמנות מאנקת אביונים, כי אינך כמלך בשר ודם שאינו יודע עתידות, אבל אתה רואה ומגיד מראשית אחרית (ישעיה מ"ו) ורואה הרחמנות, ומלך רחמן אתה, על כן עתה אקום [היינו] קודם בא הצרה אקום להושיע יאמר ה', כל שכן שתושיע מצרה שכבר בראה, מתי ינחם את משיח מכל יסוריו שסובל (סנהדרין דצ"ח ע"א), [מתי ינחם את אבלי ציון] ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה וכו':
(כתר שם טוב ח"ב דכ"א ע"ג וע"ד)