בעל שם טוב, לך לך ל״ט

שמעתי ממורי ביאור משנה דאבות עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה מתלמידיו של אברהם אבינו, עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה מתלמידיו של בלעם הרשע, מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין לעולם הבא שנאמר (משלי ח') להנחיל אוהבי יש וכו' אבל תלמידיו וכו' שנאמר (תהלים נ"ה) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך, והקושיא מפורסמת מה זו שאלה מה בין תלמידיו וכו' שיש הפרש כמו בין מיתה לחיים, וביאר על פי משל שר אחד עשה סעודה וכו' למלאכה נקרא קטן ולאכילה נקרא גדול ואיש וכו', ובזה יובן כי הרשע יש לו מדות הנ"ל בגשמיי בטובת עולם הזה, עין רעה, שכל טובה שיש לו אינו מספיק לו, ואינו שבע, ומתאוה עוד, וכמו שאמרו חכמינו ז"ל (במדרש קהלת פרשא א') אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, מה שאין כן הצדיק יש לו עין רעה ברוחניי שאין עינו שבע בכל מעשים טובים שעושה, כמו שיש לרשע עין רעה בגשמיי, וכן רוח גבוהה, כי הרשע יש לו מדה רעה זו בגשמיי והצדיק יש לו מדה זו ברוחניי נגד היצר הרע המפתה אותו מה אנוש שילך בגדולות הללו לעבוד השם יתברך עקרא ושרשא דכל עלמין, ונגד זה יש לו רוח גבוה, גם נפש רחבה שמתאוה הצדיק בכל מיני תאוה שאפשר בעבודת השם יתברך, והרשע יש לו מדה זו בגשמיי, תאוות המותרות בעולם הזה, וכן עין טובה יש לו לצדיק בגשמיי, מה שאין כן לרשע [רק] ברוחניי שיש לו עין טובה שמסתפק בג' עמודים בעמוד התורה מסתפק במיעוט לימוד התורה, גם שאינו לשם שמים רק להתפאר, ובמיעוט עבודה די לו בהליכה לבית הכנסת בשחרית וגם זו מצוות אנשים מלומדה ובחפזון וכו', ובמיעוט צדקה, ומימיו לא נתן מעות אתרוג ומגילה, ודי לו בערב יום כפור שנותן עבור נדות כדי לשתות וכו', ורוח נמוכה הצדיק בגשמיי, והרשע ברוחניי שאומר מה אני ספון וחשוב ליכנס בגדר החסידות, בזה יש לו רוח נמוכה מה שאין כן בתאוות עולם הזה אומר שאין ראוי לשום אדם עושר וכבוד חוץ ממנו, ונפש שפלה ג"כ כנ"ל, וזהו ששאלו מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו וכו', מאחר שהצדיק צריך גם כן למדות של תלמידי בלעם וכו' ומשני אוכלין בעולם הזה מתאוות ותענוג שיש לו בעבודת השם יתברך, ישקני מנשיקות פיהו, וכמו חלב ודשן תשבע נפשו אם שפתי רננות יהלל בפיו ונוחלין לעולם הבא, מה שאין כן תלמידיו של בלעם וכו' שנאמר אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך, ודפח"ח:
(כתונת פסים פ' צו ד"ז ע"ב).