בני יששכר, שבתות ו׳:י״ג

ויתפרש עוד לכה אתנו והטבנו לך כי ד' דבר טוב על ישראל החידוש שחידש לו הוא כך והוא לבל יפול לב הלב הגר עליו בראותו כל הייעודים הטובים שייעד הש"י בתורתו לישראל המה ייעודים גשמי' מעסקי העוה"ז. אם בחקותי תלכו וכו' ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה וכו' והנה יתרו הי' יושב בכבודו של עולם ובא להתגייר. הנה יוכל הגר לחשוב ח"ו מה הרווחתי ומה בצע הלא טובות הגשמיות בעסקי עוה"ז הי' גם לי מאז. ומה בצע בהתחברות לבני תורה הלא ההבטחו' שלהם בתורה המה ג"כ רק עניינים גשמיים מעסקי העוה"ז והנה באמת למה לא נזכר בתור' הייעודי' הרוחניי' טובו' עוה"ב הנה הרבה דברים נאמרו ע"ז מפי חכמי האמת וכולהו קשוט עפ"י דברי הנבואה האלקו'. אבל העיקר היא שבאמת נאמר בתורה ייעודים רוחניים רק תתבונן דהנה מלאך שהוא רק בחי' מן עולם היציר' בבואו אל עולם העשי' הגשמי' הלזה יצטרך להתלבש בלבוש כעין גשמיות עוה"ז כי לא יכילהו העוה"ז בהיותו ברוחניותו מבלי התלבשות בלבוש גשמי ומכ"ש התורה האלקית אור מעטה לבושו ית"ש לא תוכל להתגלות בעוה"ז רק ע"י לבושים. והנה מה שנאמר בתורה למשל ונתתי גשמיכם בעתם. הנה הוא בלבוש גשמי שבעוה"ז המט"ר היורד ע"פ הארץ לרוות פני תבל תנובה ובגבהי מרומים ברוחניות ענין הגש"ם הוא עניינים מופלאים ברוחניות ובכל העול' ועולם הוא כפי רוחניותו. וזהו תורת ד' תמימה וכו' כמו שהשם הוי' ב"ה הוא נעלם ונגלה. זה שמי וזה זכרי הנה נקר' אופן אחר ונכתב באופן אחר כ"ה כל התורה יש בה כענין שם הנכבד היינו נקראים לפנינו ייעודים נגליים ויעודים נעלמים נסתרים בכתיבתן הבן מאד. וזה שחידש משה להגר צדק יתרו אל יפול לבך עליך הלא כל הטו"ב ההוא המבואר בתורה שכר המצות הנה הוא רק טובות עוה"ז הנה זה הי' לי גם בהיותי בארצי בלא קבלת עול התורה. וז"ש לו כי הוי' דבר טו"ב על ישרא"ל הטו"ב הנאמר בתור"ה על ישראל. הנה הוא ייעוד מן שם הנכבד וכמו שהשם הנכבד לא כשאני נכתב אני נקרא כך הייעודים הטובי"ם שבתור' הנה עצמיות' רוחניים ולצד עילאה ימללו והייעודי' הגשמים הנקראי' בפי כל בתור"ה המה מלבושים שנתלבש' בהם התורה בעוה"ז. הבן הדבר: