בני יששכר, כסלו-טבת י׳:ג׳

ועוד אבאר לך טעם שנעשה הנס בפ"ך דייקא. הנה כבר ביארתי לך הס"מ נאבק עם יעקב ונגע בכ"ף ירכו ונפגם ההו"ד כידוע והנה בימים ההם בזה"ז בא מתתיה"ו עם בית דינו לתקן מדת הו"ד ותקנו הודא"ה על הנס שנעשה בימים ההם. והנה תמצא ביעק"ב שאמר להמלאך הנ"ל לא אשלחך וכו' וגילה לו המלאך לא יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל שהוא יש"ר אל כענין הנאמר בהושע וישר אל מלאך וכו'. ומה שייכות הי' לו זה בכאן אבל הוא לדעתי שאמר לו יעקב לא אשלחך כ"א ברכתני וגילה לו שזהו ברכתו שיהי' שמי יש"ר א"ל היינו שיקח מידו אותיות א"ל שהם חיות הקדושה שבו והוא יהי' למ"ס והנה חותמ"ו של כה"ן שהוא איש חס"ד הוא נעשה מרכב' לשם א"ל חס"ד אל כל היום ואפילו כה"ן גדול הנה נק' א"ל עליו"ן עיין בזהר כשמגיע לתהלות לא"ל עליו"ן וכו' צריכין למיקם קדם מלכא עילאה. והנה בכאן כאשר גבר אויב בשעת הקטרוג אז ונפסק' הנבואה על כי נפגם ההו"ד כשנאבק עם יעקב ע"כ נתגבר אז מלכות יון על התורה ומצותי' הנה הפועל ישועות כאשר התנוסס עם עמו ישראל. הנה מצאו פ"ך (בגימ' מ"ס) דייקא מונח בחותמו של כה"ן גדו"ל היינו שם א"ל להורות אשר בני ישראל כיון שהשם א"ל בידם מאביהם ישרא"ל סבא קדישא הנה חיות הס"מ בידם ואין כח לקטרוגו כענין דבר הנחתם בחותם שאינו יכול לצאת חוץ ולהתגלות כי החות"ם מעכבו ועתידין ישראל במהרה להוציא כל בלעו מפיו ומכל הדברים האלה תבין. למה מצאו דוקא פ"ך ולמה הי' מונח בחותמ"ו של כהן גדו"ל וכי כך הי' דרכו של כ"ג לחתום כלי השמנים בחותמו הרי לזה היו ממונים על היינות ושמנים וסלתות וביותר קשה לאיזה ענין הי' צריך הכ"ג לחתום בחותמו אך הוא דבר ניסיי אשר אירע לשע' שהי' כך להורות לנו על הדבר הנעלם שביטלו בשמים כחו של ס"מ (בגימ' פ"ך) ע"י החותם של כה"ן גדו"ל שהוא חתום בשם א"ל הבן הדבר:

ומעתה לא יקשה לך בשום אופן מה הי' הנס של יום הראשו"ן דהרי הוא הי' הנס המופלא שמצאו פ"ך (דייקא) דבר שלא הי' במציאת בביהמ"ק שיהי' פ"ך ויהי' חתום בחותמ"ו של כה"ן גדו"ל וחכמי הדור הבינו שהוא בנס להורות על הדבר הנעלם הנ"ל: