בני יששכר, כסלו-טבת ו׳:ז׳

נעשה הנס ע"י כהני"ם זכור תזכור את אשר כתבנו בסימן ב' יו"ן בגימ' ב"פ נח"ש. דכר ונוק' שבקליפה נח"ש בריח נח"ש עקלתון והנ' נעשה הנס ע"י כהני"ם כה"ן יותר מספר ט' על מספר יו"ן ואות הט' הוא אור הגנוז בגויי' וירא אלקים את האור כי טו"ב ועמש"ל (במאמר י"ח אות ו' בשם הרוקח דעל אות הט' כי טוב ד' תגין. ולהורות על מספר ד' פעמים ט' מספר ל"ו נרו' נגד ל"ו פעמים אור ונ"ר ומאורות הנזכר בתורה. ה"ס אור הגנוז בתורה אל"ה. אלף ל"ה היינו ה"פ אור הנזכרים במ"ב ביום ראשון בג' אלף ל"ה. אלה בהחזרת האלף לאלף. הם ל"ו והנה ע"י או"ר הגנו"ז שהוא נגנז בתורה אזי מבטלין קומת הסט"א דכר ונוק' שבקליפה ב"פ נח"ש. בגימ' יו"ן בהחשב הן לת"ש. והנה כה"ן יותר מספר ט' של אור כי טוב טוביה גנוז בגווי'. ועל הט' ד' תגין לרמז ד' פעמים ט'. הם ל"ו נרות נגד ל"ו לשונות או"ר ונ"ר ומאו"ר שבתורה שהוא אור הגנוז בה. ה"פ או"ר של יום ראשון שהוא מספר אל"ה אלף ל"ה:

והנה נתנו הימים להודות ולהלל. הנה אמרז"ל מיום שברא הקדוש ב"ה את עולמו לא הי' אדם שהוד"ה להקב"ה עד שבאת לא"ה והודתו שנא' הפעם אוד' את י"י. הגם שכבר אמרו שארי לשונות של שבח ותהל' עכ"ז לשון הודא"ה המציא' לא"ה. והרבותא בלשון הודא"ה שהוא על תוס' טובה דכיון שנטלה בנים יותר על חלקה אמרה לשון הודא"ה כ"ה בימים האלה ניתקן להודו"ת. שהוא על תוס' טובה דהרי האור שנגנז בתורה הוא המרומז בל"ו לשונות של או"ר המרומז בתורה היינו ה"פ או"ר שבמ"ב ביום הראשון הנה היא נגנז לע"ל. והנה תוספת טובה ניתן לנו להיות למאורות לב"י גם בגלות החל הזה מעט קט מהארת אור הגנוז הם הל"ו נרות דחנוכה הנה היא תוספת טובה ושייך למימר בזה הודא' ברוך המגיד מראשית אחרית לא"ה (היא ל"ו) המציאה לשון הודאה הבן: