בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:ק״ח

עוד אני מדבר. בפסוק ההל"ל אל הוי' ויאר לנ"ו. הנה פירשו בזה קדמונינו (עיין בדברי הרב המקובל בס' ברכ"ע מאמר הסתיר אסתיר. משם תדרשנו לטוב' הנה הגבורות הם ה' גבורות מן ה' אותיות מנצפ"ך (בגימ' פ"ר) הדנין את העולם. והנ' אותיות מנצפ"ך בהתחלקותם למספר שוה חמש' חלקים הנה יגיע לכ"א מספר נ"ו. ה"פ נ"ו מספר פ"ר וה"ס ה"פ נ"ו אשר הם בויהי נועם כנודע אלקי"ו. עלינ"ו. ידינ"ו. עלינ"ו. ידינ"ו. והנ' צריכים ישראל להמתיק את הדינים הנ"ל ע"י שמות החס"ד והרחמי"ם (היינו א"ל. שם החס"ד. הו"י' שם הרחמי"ם) ונעש' מן כל נ"ו. ז"ן. כי אל הו"י' בגימ' ז"ן וא"כ נעש' מן פ"ר פר"ה

הג"ה וזה לדעתי סוד הפסוק מ"ש יצחק (שה"ס הפחד והדין) בבאר הג' שקרא' רחובות כי לא רבו עליה (שנתמתקו הדינים) הנה קראה רחובו"ת ואמר כי עתה הרחיב הוי' לנ"ו שהחמשה נ"ו נתרחבו ונעש' מכל נ"ו ז"ן) ופרינ"ו בארץ שנעשה מן פ"ר פר"ה: וז"פ הפסוק הנ"ל אל הוי' ויאר לנו ע"י א"ל הוי' בגימ' ז"ן. הנה מאירים הנ"ו שהם הגבורות והדינים והנה גם בשליטת מלכות יו"ן הי' זמן שנתגברו הדינים על שונאי ישראל. ונ"ל דלבעבור זה הי' שמם יו"ן שיינקו מן שמרי הדינים דמנצפך. ומנצפ"ך המה כפולים. והנה ע"כ יש בשם יו"ן אתוון נ"ו. ולהיות מנצפ"ך כפול י' אותיות. נרמז בשמם ג"כ אות י' והנה כאשר האיר הש"י לעמו. הי' ע"י השמות א"ל הו"י' חס"ד ורחמי"ם. אל הוי' ויאר לנ"ו. ע"כ האיר הנר הניסיי נ"ו נרו"ת היינו ח' ימים בכל יום ז' נרות המנור"ה ח' פעמים ז' בגימ' נ"ו. ומעת' אין מקום להקשות למה מדליקין ביום הראשון יום כ"ה. כי זה הוה נס שלם מראשית הימים עד אחריתם שהרא' הש"י אות לעמו שהאיר נ"ו. א"ל הו"י' ויאר לנ"ו וע"פ הדברי' האלה תשכיל ותדע ג"כ למה לא תקנו ספיק' דיומא לימי חנוכ"ה כי בכוונ' מכוונת הי' מן השמים דוקא ח' ימים בכדי שיהי' בדקדוק נ"ו נרות:

ע"כ קראו לימים האל' חנוכ"ה. ח' נ"ו כ"ה וזה פירושו ח' ימים ביחד הי' מאיר הנר הנסיי מהתחלת יום כ"ה עד יום הח' בכדי שיעל' למספר נ"ו נרות. ומעת' ג"כ מובן בגמ'. שאלו. מאי חנוכ"ה. למה קראוהו חנוכ"ה. והשיב דת"ר. בכ"ה כסלו יומי דחנוכ"ה תמניא אינון וכו' והדליק ממנו ח' ימים. והם נ"ו נרות. ע"כ קראהו חנוכ"ה וכנ"ל: