בני יששכר, כסלו-טבת ד׳:קל״ב

לשמך הגדו"ל (קל) לשמ"ך הגדו"ל הנה כבר נתבאר לעיל בסימן קט"ו וכעת נאמר עוד) דהנ' נסים נגלים נעשים ע"י שם הו"י' ב"ה וב"ש. הוא שם הגדול והנכבד. המהוו' כל הויות ומשדדם כרצונו ונסים מלובשים בטבע. הוא בהלבשת שם אלקי"ם בגימ' הטב"ע אבל אמונת אומן היא לנו שכל ההנהגות אשר הם ע"פ הטב"ע. הכל הוא בכח שם הגדול הוי' ב"ה. הוי' הוא האלקי"ם. והנה בימים ההם בזה"ז בנס דחנוכ"ה שכבר נפסקי' הנבוא'. והש"י ב"ה הי' בעזרינו. והצילנו מן מלכות יו"ן. והנה הי' נ"ס מלובש בטב"ע בתחבולות המלחמה הגם שהי' לפלא מסירת הגבורים ביד חלשים ורבים וכו' עכ"ז הוא כעין הלבש' בטבע. אבל להראות חיב' יתיר' ולהודיע לבנים. אשר הוי' הוא האלקים: ולידע ולהודיע להוידע אשר בגלות החל הזה האחרון והארוך הגם אשר הש"י ישועתינו ועזרתינו סלה. אבל הכל מלובש בטבע. ובכדי שלא נתפת' לומר ח"ו אשר הכל הוא בטבע ואין כאן ח"ו השגחת המשגיח והכל יכול הנה לאמונת אומן הלז' בנס דחניכ' אשר הוא סוף כל הניסים. הנה עם היות שהישוע' הית' מלובשת בטב"ע הנה אחר הישוע'. התנוסס הש"י עמהם בנס דנרות שלא כטבע. לידע ולהודיע זכרון לבני ישראל. עד ביאת משיחנו. שכל הישועות הנעשים בגלות החל הארוך הכל הוא מפעילת השם הגדול הוי' ב"ה. והנה לזכר זה קבעו הודא"ה. וכמ"ש לעיל המוד' להש"י על הנ"ס שנעש' לו הש"י מצילו מצר' אחרת. הנה כשאנחנו מודים להש"י בהודא"ה זו בכל שנה. עי"ז אמונת אומן הוא לנו אשר כל הנהגתינו גם בגלות החל הזה כל ימי עניינו ומרודינו הכל הוא מפעול' הש' הגדול הוי"י' ב"ה המהוו' כל הויו' הוא האלקי' וז"ש בהודא' וקבעו שמנ' ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמ"ך הגדו"ל. השם הנכבד הוי' ב"ה בין והתבונן בדברים האל': הנה עד כאן הגיעו דברינו אלה כעת לפרש דבר ההודאה והנה עלו הסימנים במספר ובמפקד ק"ל. מנין הכהני"ם ואי"ה עוד יבואו כמה עניינם במקומות מפוזרים. ויתבארו בקל"א אי"ה יהא רעוא נזכר להודות ולהלל ולשבח וכו' על הנסים הנגלים המפורסמים בכל העולם אשר עשה יעש' עמנו המפליא פלאות בביטול המלכות הרביעית כהבטיחנו על ידי נבואיו וכימ' צאתינו מאמ"צ יראנו נפלאות ב"ב אמן: