בני יששכר, אדר ה׳:י״ג

עוד אבאר לך שם האיש מרדכ"י הנה הוא מיוחס במגלה (הנכתבת ברוה"ק) במדת כל"ל ופר"ט וכל"ל היינו איש יהודי הי' כלל ושמו מרדכי פר"ט איש ימיני כל"ל והנה כבר ידעת י"ג מדות המקובלות בתורה שבע"פ שתהי' התורה נדרשת בהן המה מפתחות לעורר האדם בגבהי מרומ. י"ג מדות של רחמים היינו בלמוד האדם מדת ק"ו מעורר מדת אל כאשר אמר הקדוש מהרד"ב זצללה"ה אשר משה התפלל א"ל נא רפא נא לה ורצה להמשיך רפואתה ממדת אל אזי צוהו הש"י ללמוד ק"ו ואביה ירק וכו' ועי"ז ימשוך מדת אל וכן בשארי המדות והנה לפי"ז מדת כלל ופרט וכלל נגד מדת ר"ב חסד והנה החילוק שבין מדת החס"ד למדת ר"ב חס"ד עיין בדברי תלמידי הבעש"ט מדת החס"ד הוא דבר העולה על לב האדם לישאל ונותן לו בחס"ד אבל מדת ר"ב חס"ד הוא כשנותן בחס"ד דבר שלא עלה על לב והנה כבר כתבתי על מאמר חז"ל בגמ' אר"ח ב"א א"ר יוחנן (על המקרא בימים ההם ומרדכי יושב בשער המלך קצף וכו') הקציף הקב"ה אדון על עבדיו לעשות רצון צדיק ומנו יוסף שנאמר ושם אתנו נער וכו' הקצי"ף הקב"ה עבדים על אדוניהם לעשות נ"ס לצדיק ומנו מרדכ"י דכתיב ויודע הדבר למרדכ"י וגו' ע"ש הנה הוא לפלא המאמר הזה בעיני כל משכיל א' מה חידש לנו ר' יוחנן המעשיות הללו ידועים ומפורסמים לנו במקראי קודש ב' למה אצל יוסף אמר לעשות רצו"ן צדיק ובמרדכ"י אמר לעשות נ"ס לצדיק. ג' הכתוב שהביא לראי' על מעשה מרדכ"י דכתיב ויודע הדבר למרדכי אינו מן הענין וה"ל להביא קצף בגתן ותרש וביארתי הדבר ע"פ מ"ש הרב החסיד הקדוש בחו"ה בענין גדר עבד הנאמן (לאדוני) לא ילך ולא ישב ולא יעמוד כי אם בהפקת רצו"ן האדון לא ישכב כ"א על יצועי אהבתו ולא יחפוץ כי אם רצונו ע"ש א"כ לפי"ז תתבונן שהעבד אין לו רצו"ן והרצון שלו הוא אצל האדון והאדון הוא בעל הרצון והנה תבין הענין האדם כשהוא ח"ו באיזה מיני יסורים הנה בודאי הוא מצפ' ומקוו' להוושע מן היסורין כענין יוס"ף שהיה בבית האסורים בודאי הי' במחשבתו ורצונ"ו שיעזרהו השם ית"ש שיצא מן בית האסורים ע"י איזה סיבה הנה הזדמן הש"י סיבה שהקציף אדון (שהוא בעל הרצון) על עבדיו בכדי לעשות רצו"ן צדיק והנה במרדכ"י היה דבר שלא עלה על לב ורצו"ן כי לא ידע שום בן אדם שתהיה גזירה כזאת רק המגיד מראשית אחרית והזמין הש"י הישועה וזהו נקרא נ"ס דבר המוגבה ומורם מן הרצון והמחשבה והיתה הזמנת הישועה שהקציף עבדי"ם (שאינם בעלי רצו"ן) על אדוניהם לעשות נ"ס לצדיק (דבר שלא הי' עדיין ברצון ומחשבה) ע"כ הביא הפסוק ויודע הדבר למרדכ"י היינו מרדכ"י הצדיק שהיה מיושבי לשכת הגזית והבן בכל חכמה הי' מתבונן בזה אשר בכאן הנה הוא סיבה בהיפוך מן אשר נעשה ביוסף הנה הבין שהוא הזמנת נ"ס דבר שלא עלה עדיין ברצו"ן ומחשב"ה ויג"ד (הגד' הוא בכ"מ רזא דחכמת"א) לאסתר המלכה ובזה יונח לך קושיא עצומה איך השתדלו מרדכ"י ואסתר להציל את אחשורוש הלא קי"ל העכו"ם לא מורידין ולא מעלין אבל לפי מ"ש יונח אשר מרדכ"י הגיד ברזא דחכמתא לאסתר שהוא הזמנת איזה נ"ס דבר שאינו עולה עדיין על לב איש הבן הדבר:

ומעתה תבין אשר שם הצדיק הגואל הזה הי' מרדכ"י בגי' ר"ב חס"ד והנה מדת ר"ב חס"ד הוא להתחסד בדבר אשר לא עלה על לב איש לישאל ע"כ נמסר שמו במגלה דכתיבה ברוה"ק במדת כל"ל ופר"ט וכל"ל שהוא מפתח לעורר מדת ר"ב חס"ד בין והתבונן בדבר ויונעם לחיכך: