בן איש חי, הלכות ב, ואתחנן, פתיחה

"ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו וכו'" נראה לי בס"ד אמרו רבותינו ז"ל "השמש נקראת יום". גם ידוע מה שאמרו חכמי הטבע כי מהלך השמש ממזרח למערב הוא נגדיי אליה ורק היא הולכת לקיים רצון הבורא שגזר עליה מהלך זה ואע"פ שהוא נגדיי לטבעה, וכתבו כן הוא דרכן ומהלכן של צדיקים במעשה המצות שאע"פ שהם נגדיים אל טבע חומר האנושי עם כל זה הם עושים בשמחה המצות כדי לעשות רצון הבורא ונמצא הם דוגמת השמש. ולכך כתיב "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". וזה שאמר "ויצונו ה' לעושת את כל החוקים וכו'" בשביל "לטוב לנו כל הימים לחיותנו" חיות הנפש וטובת הנפש. ועסקינו בהם מצד הגוף דומה "כהיום הזה" הוא השמש הנקרא יום שהוא מהלכו ועסקו נגדיי אל טבעו, כן גופינו בעסק זה של החוקים הוא נגדיי אל טבעו ומחמת כן "וצדקה לנו" רוצה לומר קבלת שכר הנקרא בשם צדקה יהיה לנו על המצות מאחר שאנחנו עוסקים בדבר שהוא נגדיי אל טבעינו על כן יש לנו יתרון שראוי לקבל שכר:

ובאופן אחר נראה לי בס"ד אומרו "לחיותינו כהיום הזה" כי בחורף שהוא בתחילת השנה היום מלוה שעות ללילה, כי בזמן החורף הלילות ארוכים והימים קצרים. ובימי הקיץ משלמין ופורעין הלילות לימים שעות שהלוו להם בחורף. והלואה זו היא לצורך, כי "לא אברי לילה אלא לגרסא" (עירובין סה, א) ובחורף יוכל האדם ללמוד תורה בלילה לכן מלוה היום ללילה כמה שעות, כדי שירבה בהם האדם תורה כי זה העסק של התורה הוא מלאכת הלילה דלא אברי לילה אלא לגרסא. אבל בקיץ קשה הלימוד של התורה בלילה מחמת החום אז הלילה פורע ליום מה שהלוהו. ונמצא הלילה לוה מן היום לצורכו כאדם שלוה מחבירו מעות להתעסק בהם בשביל הרוחתו. והנה ימי השנה זמן החורף שלה הוא קודם זמן הקיץ. ואע"פ שהיום מקדים בחורף להלוות ללילה ואינו נפרע ממנו אלא בקיץ במחצית השני של השנה — עם כל זה אין היום לוקח רבית על אשר הלוה לילה, שאינו לוקח בקיץ שעות יותר משעות שהלוה בחורף אלא לוקח מה שנתן דוקא. ומזה ילמוד האדם מוסר שגם הוא יתנהג בצדקה זו שעושה היום עם הלילה להלוות לה בחנם, כן הוא ילוה לחבירו בחנם בלא רבית:

והנה הקב"ה צונו בכלל המצות בצדקה שיתן העשיר לעני בלא כסופא ואנחנו נלמוד להזדרז במצוה זו מן השמש שנקרא יום שעושה צדקה עם הירח שהיא דלה ונותנת לה אורה להאיר. ומעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה כדי שלא תכסיף, וגם אנחנו נתנהג בכך זה עם זה. ועוד צונו השי"ת בכלל המצות במצות גמילות חסדים להלוות האדם לחבירו חנם בלא רבית דכתיב "אם כסף תלוה את עמי וכו' לא תשימון עליו נשך" ואנחנו נלמוד להזדרז במצוה זו מן הימים שהם מלוים ללילות בחנם בלא רבית:

והנה ידוע מה שכתב רבינו האר"י ז"ל ע"פ "וצדקתו עומדת לעד" דרושם אור נעשה על האדם ממצות הצדקה וגמילות חסדים, נשאר קיים ואינו עובר, וכנזכר בשער הפסוקים עיין שם. ולפי זה מצות צדקה ומצות גמילות חסדים יצדק עליהם לשון "אלה" שהוא מורה על דבר קיים ועומד בעין. וזה שאמר "ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה" הם מצות צדקה ומצות גמילות חסדים ד"אם כסף תלוה את עמי וכו'" שיצדק עליהם לשון "אלה" מפני שהם קיימים ועומדים בעין כמו שכתוב "צדקתו עומדת לעד". גם אמר עליהם "כל", כי אמרו רבותינו ז"ל מצות צדקה שקולה כנגד כל המצות והם לטוב לנו "כל הימים", שבקיום שלהם יש טובה לבני אדם בעולם הזה שהוא "לחיותינו" כמו שכתוב "וחי אחיך עמך", הנה אנחנו צריכים להזדרז לדמות עצמינו בהם "כהיום הזה" שנדמה לשמש שנקרא יום שהוא עושה צדקה עם ירח בלא כסופה. ונדמה גם כן ליום ממש כמשמעותו שהוא מלוה שעות ללילה בחורף בחנם בלא רבית. וצדקה זו הנמצאת אצל השמש הנקראת יום וצדקה נמצאת אצל יום ממש בהלואה צריך ש"תהיה לנו", כלומר תמצא אתנו גם אנחנו נתנהג כזאת במצות הצדקה ובמצות הגמילות חסדים, "כי נשמור לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה'…כאשר צונו", רוצה לומר שניתן הצדקה לעני בלא כסופא ונלוה לאחינו בלא רבית כאמור.