א
ראו ראינו כי היה ה' עמך. ובפרשת וירא אצל אברהם כתיב (וירא כא) אלהים עמך בכל אשר אתה עושה. הענין בזה, כי אאע"ה היה מדתו מדת החסד להיטיב מאד לכל הברואים ולעשות עמם חסד, וכשראה אבימלך זאת עדיין לא נחשב אברהם בעיניו כל כך, באמרו שאפשר שהוא בטבעו כן, ומי שהוא כן בטבע אין כל כך שבח לו, כדמצינו בש"ס (חולין סג.) למה נקרא שמה חסידה שעושה חסד עם חברותיה, ואף ששורש בריאה זו מעולם העליון ששם הוא כלו חסד, וכדאיתא בזוה"ק (ויצא קסג.) אמאי אקרי חסידה אלא האי עלמא אע"ג דנוקבא איהו קרינן לה דכר, אבל כשיורד למטה צריך להשתמש בדעת בחינת דכר, והחסידה בעוה"ז גם להדכר יקרא נוקבא, ולכן אע"פ שמדתה חסידה שעושה חסד עם חברותיה, ומ"מ החסידה היא עוף טמא, והיינו שהוא רק מחמת שהטבע הוא כןקכזכמבואר במי השלוח ח"ב מסכת ברכות (ח:) ד"ה תניא: כי כל דבר שהוא בתורת מדה ואינו בדעת והשכל בשביל להרבות כבוד שמים, אף שהוא גוון טוב אין בו טוב בשורש, כי כל דבר שהוא בתורת מדה יש בה ההיפך גם כן, כדאיתא בגמ' (חולין סג.) למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה ומכל מקום היא עוף טמא, כי לפי שהוא בתורת מדה ונמצא בה רחמנות גם על אכזרי והמרחם על אכזרי נעשה אכזר על רחמני כדאיתא (מדרש שמואל פרשה יח, ו). ובתפארת יוסף שביעי של פסח ד"ה אז ישיר: כי אם תתפשט המדה בלי גבול וצמצום, אז יכול לצמוח מהמדה בעצמה כל מיני הופכים, עד שיצמח גם ההיפך מהמדה. וכמו שאנו רואין שאפילו ממדת החסד שהוא מדה יקרה עד מאד, עכ"ז אם יהיה בלי גבול וצמצום אז יכול לרחם על אכזרי, שזה ממש ההיפך ממדת החסד, שאין לך אכזריות גדול מזה שמקיים אכזר בעולם. וכמו שאיתא בש"ס (חולין סג.) למה נקרא שמה חסידה שעושה חסידות עם חברותיה, עכ"ז היא עוף טמא, והוא יען שאין לה דעת בהמדה וכו'. היינו בעת שהמדות אין להם שום התכללות, וכל מדה מתפשטת עד לקצה אחרון שלה, אז המדות עצמם הם מלא פירוד. ועיין עוד שם פ' שמיני ד"ה ויאמר משה, בית יעקב ויקרא פרשת צו אות ט ד"ה והנה, פ' שמיני אות לא, לב, לה, פ' בחקתי אות ו, תפארת החנוכי על זהר עקב (דף ערב.) ד"ה והוה, לקמן פ' ויחי אות יח ד"ה וכל.. ולכן אח"כ כשראה אבימלך שנמצא באברהם גם מדת הגבורה שהיא היפך ממדת החסד, והיינו שבעת שנצרך למדת הגבורה השתמש בה. וזה היה בעת שגרש את הגר ובנה ולא נתן להם כלום, וזהו ההיפך ממש ממדתו, אמר, אלהים עמך בכל אשר אתה עושה, ולכן יש לו כח להפוך עצמו ממדה למדה בעת שצריך להשתמש בזה, וזה מורה השם אלהים, שבעת שנצרך לאחוז במדת הגבורה אחז בה כפי רצון השי"ת. ולכן רצה אז אבימלך להתכלל באברהםקכחלעיל פרשת וירא אות מו עיי"ש.. וביצחק שמדתו היתה מדת הגבורה, ועל הגוון לא היה נראה עליו מדת רחמנות, ולכן לא רצה אבימלך להתכלל בו, רק בעת שראה שיש בו מדת החסד גם כן, ולכן אמר כי היה ה' עמך, כי שם יקו"ק רומז למדת החסד ורחמנות. וזה דאיתא במד"ר (תולדות סג) ראו ראינו מעשיך ומעשי אבותיך. היינו שאצלך צריך אני ראיה אחרת ממה שראינו באבותיך, מאחר שמדתך היא להיפך וצריך להביט ביותר עומק, כמו שאמר אאמו"ר זללה"ה בשם רבינו ר' בונם זלה"ה מפרשיסחא שבאברהם היו יכולים לראות בהשקפה ראשונה, ואצל יצחק היו צריכים להביט ביותר עומק, ולכן כתיב ראו ראינו:
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…