בית יעקב על התורה, נח כ״ד

והקימותי את בריתי אתך. ענין הברית עם נח, היינו שהוא יהיה שורש נקודת החיים של העולם כלו, שכן בכל הענינים היותר רחוקים מהקדושה נמצא בהם בהכרח שורש נקודה אחת מהקדושה, שע"י אותה נקודה יש קיום שמחיה הלבוש ההוא. וע"ד דאיתא בזוה"ק לך (פג.) שבעת שינה נשאר בגוף חד קוסטא דחיותא שעי"ז האדם חוזר וניעור משנתו^קידוזה לשון הזוהר הקדוש שם (לך פג.): תא חזי נפשא דבר נש כד סליק לערסיה נפקת מניה וסלקא לעילא, ואי תימא דכלהו סלקאן, לאו כל חד וחד חמי אפי מלכא, אלא נפשא סלקא ולא אשתאר בה בהדי גופא בר חד רשימו דקסטא דחיותא דלבא וכו'. וכדין אזלא כהאי גוונא כל ליליא עד דיתער בר נש ותאבת לאתרה.. וכמו כן בכלל ישראל נמצא נפש אחת שלא טעם טעם שינה והוא דהמע"ה, כדאיתא בש"ס (סוכה ד), שהוא היה הקוסטא דחיותא מכל ישראל. ובענין המיתה נמי איתא בזוה"ק שלח (קסט.) שנשאר הבלא דגרמי שממנה האדם חי לעתיד לבא. וכמו כן בכלל ישראל נשאר נפש אחת שלא טעם טעם מיתה והוא אליהו ז"ל, לפי שהוא בחינת הבלא דגרמי של כל ישראל, ולכן הוא מעורר תחיית המתים, כדאיתא (סוטה מט:) ותחית המתים ע"י אליהו זכור לטוב. ועד"ז כשכרת השי"ת ברית עם נח נעשה הוא הקוסטא דחיותא מכל אותו הדור, שעל ידו תחזור ותתכונן ישוב העולם כמקדם^קטועיין לעיל פרשה זו אות יא ובהערה סו שם., והברית הזו של נח היה רק בדרך ארץ בלבד. והענין, כי מנח ואילך התחיל להיות דרך ארץ בעולם, שהובטח שלא יהיה עוד בפניו השחתת ד"א לפרוק עול כל כך, להתפשט באין מעצור כמו שהיה בדורות הראשונים^קטזמבואר במי השלוח ח"א פרשת נח ד"ה ויאמר ה': מאחר שנטבע בלבו גודל יראה אחר המבול, שלא נכון לפני האדם להתפשט את עצמו כפי רצונו ורק צריך לעצור את רוחו.. אמנם לפי שלא התפלל נח שיהא הברית ההוא ברית קיים לו ולזרעו אחריו, והסתפק עצמו במועט מה שכרת לו בלבד, כדכתיב (שם) והקימותי את בריתי אתך, שלא הובטח רק שבימיו לבד לא יהיה התפשטות כמו שהיה, עד שבצאתו מן התבה חזר הוא עצמו להרחיב גבולו ולהתפשט ביותר, כמ"ש וישת מן היין וישכר. אמנם אצל אברהם אבינו ע"ה היה הברית בדברי תורה, והיה ברית קיים לו ולזרעו אחריו, לפי שלא שקט במה שהובטח לנפשו בלבד, וטען מה תתן לי ואנכי הולך ערירי (בראשית ט״ו:ב׳), עד שהובטח לו שלא ימוש הברית הזה ממנו לעולם מזרעו וזרע זרעו עד סוף כל הדורות. וכדאיתא בזוה"ק פ' לך (פג.) א"ר שמעון ת"ח כלא רזא דחכמתא איהו וקא רמיז הכא בחכמתא ודרגין דלתתא וכו' דידע אברהם ולא אתדבק בהו וחב לגביה מאריה ולא אתפתי בהו כאדם וכו' ולא אתפתי כנח וכו' כמו שנתבאר שם, והיינו שלא הסתפק בענינים קטנים ורק הגיע לשורש האור שהוא קיים לעד^קיזכדאיתא במי השלוח ח"א פרשת נח ד"ה ויהיו ימי תרח: כי עם נח כרת ה' ג"כ ברית, אך כריתת ברית עם נח לא היה בדרך שכרת עם אאע"ה, כי עם נח כרת הש"י ג"כ ברית כדרך ארץ כמו שנתבאר, וכמו שנאמר והקימותי את בריתי אתכם ולא יכרת, כי אחר היראה מהמבול קבל עליו שלא יתפשט עצמו כנ"ל, וגם הש"י הסכים שלא ישחית את העולם, ונח התחיל לעסוק בדרך ארץ כי היה חכם גדול בכל מיני חכמות שבעולם אך עדיין לא בא לכלל ד"ת. והכריתת ברית שהיה עם אאע"ה היה בד"ת. ונתבאר באריכות בסוד ישרים עה"ת מכתי"ק פרשת נח בתחילתו ד"ה אלה תולדות עיי"ש כל העניין.: