בית יעקב על התורה, וישלח כ״ט

וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך. הענין בזה הוא, דהנה בשמו של אדם נכלל כל המהות שלו^קלזעיין זוה"ק נח דף ס. ובזוהר חדש רות פט:., ולכן כשקוראין לאדם בשמו הוא מתעורר^קלחכתב מרן רבי צדוק זי"ע בקומץ המנחה ח"ב אות ע"ט וזל"ק: השם בכל מקום הוא כח הדבר וקיומו וחיותו, כמ"ש (בראשית ב׳:י״ט) וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו וכו' כי השם הוא החיות. ובפרי צדיק פרשת ויקרא אות א כתב: כי עניין קריאת שמו הוא התעוררות הנפש, כדאיתא בכתבי האריז"ל שקריאת שמו של האדם הוא שורש נפש חיה שלו, ולכן הוא מקיץ מן השינה כשקוראין אותו בשמו, מפני שמתעורר בו הנפש חיה שלו. וכן איתא בנועם אלימלך פרשת שמות ד"ה או יאמר ע"פ דאיתא וזל"ק: דהרוחניות והנשמה של אדם נקראים בשם שמות, דעיקר השם הנקרא לאדם כגון ראובן או שמעון, זה השם הוא לנשמה ולא להגוף, והחקירה לזאת הוא, שאנו רואים אדם שהוא ישן ורוצים להקיצו משנתו, אם דוחפים את גופו לבלתי יקראו אותו בשמו, הוא יותר בקושי להעירו מאם היו קוראים בשמו. וזהו מחמת כשאדם ישן אזי נשמתו עולה למעלה ויוצאת מגופו, ולכן בקושי להקיצו משנתו ע"י דחיפת הגוף, משא"כ אם קוראים אותו בשמו עכל"ק.. ורצה אבינו יעקב לקבל מהמלאך המהות שלו ולא רצה לגלות לו מה שמו, ולמשה רבינו ע"ה מסר משמו, כדאיתא בש"ס (שבת פט.) אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר ויתן את הקטרת ויכפר על העם, אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע. ולמה לא גלה ליעקב רזא דקטרת, מפני שהיה נראה לו שלמותר הוא, כי רזא דקטרת הוא כדאיתא בזוה"ק (בהעלותך קנא:) קטירו דכלא, שמקשר על ידו כל הפעולות, ואף שנראים בשפל המצב מגביה אותם ע"י הקטרת ומחברם יחד לשם השם (וכמש"נ במקומו)^קלטכמבואר במי השלוח ח"א פרשת תצוה ד"ה ועשית: איתא בזוה"ק (במדבר קנא:) כי קטורת היא קטירא דכלא, היינו שמרמז כי כל הדברים הנעשים אף בעוה"ז הכל מקושר ברצון הש"י ובלתי רצונו לא יעשה שום דבר. ועיין הסבר הדברים בבית יעקב שמות פרשת תצוה אות ד, ה, ו.. ויעקב אבינו לא הוצרך לזה, כדאיתא בזוה"ק (קדושים פו.) לפני לא נוצר אל דא יעקב, והוא שמצדו לא עשה מעולם שום פעולה שתצרך להתברר אח"כ, אך כל פעולותיו היו מבוררים בשעת עשיה^קמכמו שהביא במי השלוח ח"א פרשת ויחי ד"ה ויאמר: האלקים הרועה אותי מעודי עד היום הזה, היינו בכל פרט מעשה שאני עושה, אני צריך שהש"י יאיר עיני איך הוא רצונו ית'. ועיין בתפארת החנוכי על זהר ויחי (דף רכב.) ד"ה תניא: ויעקב אבינו, לפי שהיו כל מעשיו מבוררים בשעת הפעולה, וכדאיתא בזוה"ק קדושים (פו.) קוב"ה קרא ליעקב אל הה"ד לפני לא נוצר אל. וכמו שביאר כאאמו"ר הרב הגאון הקדוש זללה"ה שיעקב אבינו לא עשה שום דבר שיוצרך לבירורים אח"כ, ורק שבירר פעולותיו שיהיו מבוררים ומזוככים בשעת הפעולה. וזה פירוש, לפני לא נוצר אל, שאינו מקבל השפעת חסדים בלא אור השי"ת. וזה לפני, שלא נוצר לפני האור שום חסד מצד יעקב אבינו. לקמן פ' ויחי אות ז, אות יח ד"ה וכל מדה., ולמה לו רזא דקטרת קטירו דכלא, לזה לא רצה לגלות לו: