בית יעקב על התורה, וישב כ״ד

ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשול בנו וגו'. החילוק שבין מלוכה לממשלה. מלוכה הוא שממליכין את המלך עליהם בבחירה ברצון ודעת בלי שום הכרחה, וכדאיתא בפרקי דר"א (פרק יא). וממשלה הוא שמכריח את האדם באונס ומושל עליו ורודה בו. וכמו שמצינו לשון ממשלה אף בכל בעלי חיים שאין בהם שום דעת, (תהילים ח׳:ז׳) תמשילהו במעשי ידך וגו', (בראשית א׳:י״ח) ולמשול ביום ובלילה. אבל לשון מלוכה לא מצינו בשום בעלי חיים, רק באדם שיש בו רצון ובחירה ודעת. ובשכל אדם נראים כשני הפכיים. אבל בהשי"ת הם מתאחדים המלוכה והממשלה לחי עולמים (תפלת שבת)^קעהלעיל פרשת ויצא אות כד, פרשת וישלח אות מח בסופו.. ואחי יוסף טענו אליו, שזה החלום הוא מהרהורי דיומא, וכמו שאומר אאמו"ר הגה"ק זצללה"ה בספרו מי השלוח בזו הפרשה (ח"א ד"ה וישב א). והענין בזה הוא, כי האדם כלול בד"ת ומדות, מי שמקורו ושרשו מדת החסד אז כל פעולותיו הם בחסד, ואף בשעת כעסו ימצא בו ממדת החסד, וזה נקרא גבורה שבחסד. ומי שמקורו ושרשו ממדת גבורה אז אף בשעה שמטיב עם חבירו הוא בחשבון גדול, וזה נקרא חסד שבגבורה. וכ"ז הוא רק מפני שמעשי האדם הם לפי שרשו. והנה ממזרח שמש עד מבואו יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב, והדעת מתפשטת באדם בכל פעולותיו והמדות מצומצמין. ובלילה נותן השי"ת כח בהמדות, שהמדות מתפשטין והדעת מתקטנת, לכן נופלת אז שינה על האדם, כי בשעה שהשי"ת משפיע לברואיו ד"ת נופלת שינה עליהם, וכדאיתא במדרש (שיר השירים א) ישנו להם ישראל כל אותו לילה לפי ששנת עצרת עריבה. ובשעת השינה לא נשאר רק רשימו מפעולת האדם והמדות מתפשטים אז, וזהו חצות לילה הראשונה. ואחר חצות לילה משפיע השי"ת לאדם ד"ת חדשים לבקרים, שמהם מסתעפים פעולות אדם של כל יום הבא, כדאיתא בזוה"ק (פנחס רמט.) ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וכו' אימתי פלגת להון כד צפרא בעי למיתי בעוד דאיהי ליליא וקדרותא סליקת לאנהרא כמד"א ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה כיון דאנהיר צפרא כולהו שבעין במזונא דילה. לזה החלומות של חצי לילה ראשונה ביותר הם מהרהורא דיומא, מפני שנשאר באדם עוד רשימו מפעולות יום העבר. והחלומות של חצי לילה האחרונה הם צודקים ביותר, מפני שבזה הזמן משפיע השי"ת לעתיד ד"ת חדשים, וכדאיתא (ברכות נה:) שלשה חלומות מתקיימין ואחד מהם חלום של שחרית, וכן איתא (יומא פג:) חלמא דבי שמשי לית בהו ממשא, וכדאיתא בש"ס (ברכות נה:) א"ר יוחנן השכים ונפל פסוק לתוך פיו הרי זו נבואה קטנה^קעוכמבואר בצדקת הצדיק למרן רבי צדוק הכהן זי"ע אות רמד בסופו: ואיתא ברכות (סב:) שינה בעמוד השחר כאסטמא לפרזלא. ושמעתי דעיקר כאותו הפי' דרש"י שהוא טוב. כי בעלות השחר הוא יחוד חמה ולבנה, דהיינו יחוד קוב"ה ושכינתיה כנודע, ואז גמר שינת הלילה וכו' ואז השינה טובה כאסטמא כנ"ל וכן איתא (ברכות נה:) כי החלומות שסמוך לעמוד השחר מתקיימים, כי הם מכלל א' משישים בנבואה, שכבר כלו דמיונות והרהורי דיממא, וזה מצד השינה הטובה כנ"ל.. וזהו שאמרו אחי יוסף ליוסף, המלך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו. המלך תמלוך עלינו, היינו ברצון, והיינו אם חלמו לך חלומותיך בחצי לילה ראשונה, ודאי הם רק מהרהורי דיומא שאתה חושב ומהרהר כל היום למלוך עלינו ומזה יחלמו לך חלומות כאלה. אם משול תמשול בנו, היינו אף אם חלם לך זאת אחר חצות לילה, שמשמע מזה שזה הוא חלום אמת ובטח יתקיים שתבא לך ממשלה שלא מדעת, אבל גם זה הוא רק מהרהורי דיומא, שרצונך הוא רק למשול עלינו, וכל היום כולו אתה מהרהר בזה, וזה בא לך בחלום אף אחר חצות לילה, כי כן הוא הטבע שאם יהרהר אדם רק מעט באיזה דבר יחלום לו מזה הענין בחצי לילה הראשונה, וכשיהרהר זמן רב בזה הענין יכול לחלום לו אף בחצי לילה האחרונה, ואף שבטח יתקיים מחשבתך שתמשול עלינו שלא מדעת ורצון, ומשמע מזה שמה' הוא, אמנם מפני שנתעקשת ונתפצרת כ"כ עד שהעקשות שלך פעלה אצל השי"ת שיסכים לך על זה, אבל שלא ברצון השי"ת הוא: