בית אהרן, דרושים על התורה ומועדים, מר' אהרן מקארלין, ספר ויקרא, לר"ח סיון

בר"ח סיון. דיבר הרבה מהכנת חג השבועות הק'. ואמר כי יש כמה אנשים שנכשלים בזה שמחפשים קודם להשיג חיות ואור. וכשרואים שאין זאת עמם נופלים ומעורבבים בלבם. אבל האמת אינו כך. רק צריך לעמול בעבדות וזאת יבא לו ממילא:

ביום הזה באו מדבר סיני. יש לדקדק. באו משמע שבאו מאליהן ומלשון אלו קרבנו לפני הר סיני משמע שהקב"ה קרבן ולא מאליהן. עוד יש לדקדק. בפי' רש"י ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני. מקיש נסיעתן מרפידים לביאתן להר סיני מה ביאתן להר סיני בתשובה. אף נסיעתן מרפידים בתשובה. מה עניין שני פעמים תשובה כיון שעשו תשובה ברפידים מה ענינה עוד בסיני. ונוכל לומר כי התשובה צריכה להיות בשני אופנים. מתחלה צריכה להיות תשובה מיראה ואח"כ תשובה מאהבה. וכיון שבודאי עשו תשובה כהוגן היו אצלם אלו השני בחינות. וזהו ביום הזה באו מדבר סיני. כי לבחינת תשובה מיראה באו מעצמן. ואלו קרבנו קאי על בחינה השנית שהוא תשובה מאהבה. ועתה מתורץ דברי רש"י מה ביאתן להר סיני בתשובה. כי אז קרבן השי"ת לבחינת תשובה מאהבה ואף נסיעתן מרפידים בתשובה תשובה מיראה כי זה בלא זה אי אפשר. עוד אמר כי נסיעתן מרפידי"ם. היינו מריפוי ידים ותיכף באו לתשובה והבן:

בחודש השלישי וגו'. יש לדקדק למה לא כתוב כמה בחודש ועוד מהו ביום הזה. והל"ל בראשון לחודש. או באחד לחודש:

ונוכל לומר. טובים השנים מן האחד. טובים השנים אלו אברהם ויצחק. מן האחד. אחד היה אברהם. אימתי כשהם מן האחד היינו מן האחדות. כשהם מתאחדים זה בזה. וע"י מה. והחוט המשולש. ולשון משולש. היינו כי הוא בעצמו משולש על ידי שאוחז בזה ובזה לבל יתפרדו והוא בחינת אמת תתן אמת ליעקב. כי באמת לפי דרך הטבע אי אפשר שיתיחדו מדת אהבה ויראה. והירא אינו אוהב והאוהב אינו ירא. אבל אצל הקב"ה יכול להיות אחדות כי הוא באחד. וע"י מה על ידי מדת [* כן הוא בהעתקה ונר' שחסר מלת אמת]. ועי"ז היה קבלת התורה. וזהו בחודש השלישי ביום השלישי וישא אברהם את ס"ת אמת גם א"ת ר"ת תורת אמת. וכל איש ישראל צריך שיהיו לו אלו השלשה מידות אהבה ויראה ואמת ובזה יוכל לקבל התורה:

ביום הזה וגו' ביום ההוא אין כתיב כאן אלא ביום הזה שבכל יום כו'. שבדור דיעה ההוא היה הדבר בהתגלות ובקולות וברקים אבל באמת בכל עת ובכל דור יש קבלת התורה: ויסעו מרפידים. מריפוי ידים. ידים אלו המדות. ואמר בשם הצדיק הק' מו"ה ברוך נבג"מ זי"ע. לא תגע בו יד שום מדה לא תגע בו בהר סיני. ובגמר דבריו אמר. כי כמה הכנות יש לקבלת התורה. ימי הספירה שהם כולם הכנה לקבלת התורה שהוא השלימות והחודש סיון מר"ח ואילך:

ואמר שכל בר ישראל יכול להשיג חיות השי"ת אפילו הקטן שבקטנים והפחות שבפחותים והשפל שבשפלים יוכל להשיג חיות השי"ת. ועבירה היא בידינו שאנו ישינים בתרדמת הזמן. כי בשעה אחת יכולים להשיג עוה"ב שלימה. (בשעה א') ומכמה שעות שהשי"ת נותן להאדם שיחיה בעולם כמה עוה"ב יכולים להשיג:

ויתיצבו בתחתית ההר. פי' כל בר ישראל צריך להתיצב על מקומו ולא יעלה במעלות יתירות. ובעת קבלת התורה היה ג"כ כך ודיבר הרבה בזה. ואח"כ אמר ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה. וכי זה נאה לו לאדם שמהלך בין עומדים. אלא הפי' הוא כך. כשאדם עומד במקומו ולא יותר גבוה אז יכול להלוך יותר ויותר:

עוד אמר. שצריך להכין עצמו היטיב לקבלת התורה בפרט בעת שרוצין לעקור כו' וד"ל. והכל יכולין לקבל התורה יהיה מי שיהיה אפילו בבחינה תחתונה יכול לקבל. ובעת קבלת התורה היו ישראל ג"כ במדריגה תחתונה. וזהו ויתייצבו בתחתית ההר. ועי"ז היה יכולים לקבל. אבל לא כשמגביה עצמו קצת. ועוד כשויתייצבו בתחתית. היו בהר:

ויהי קול השופר הולך וחזק מאד. מא"ד. הוא אד"ם כי באמת הקולות וברקים אינו דבר חידוש לפניו יתברך רק הוא לימוד להאדם. כי קבה"ת היא נצחית בכל עת ובכל זמן שצריך האדם לעורר הקול והדיבור בהתורה:

משה ידבר. ל' עתיד. כי עתיד הוא משה רבינו לדבר בכל דור ודור עם כאו"א הבא לטהר ולקבל התורה עליו כי התפשטותא דמשה בכל דור ודור. והאלקים יעננו בקול. להכניס ולייחד הקול בהדיבור: