באר מים חיים, דברים כ״א:י״ג

והסירה את שמלת שביה מעליה. הן המה לבושי שק הנזכרים הנמשכים מבחינת הקליפות מארבע מאות איש שהלכו עם עשו חושבן שק. עתה תסירם מעליה בכדי שיוכל להאיר אליה אורות המקיפים מבחוץ. כי תיכף בהסתלק הקליפה מאיר אור הקדושה הן בפנים הן בחוץ כי אור הקדושה מוכן תמיד ומזומן לשרות על נשמת האדם ואין העיכוב כי אם כששורה עליה ח"ו אחיזת החיצונים אז הקב"ה עוצם עיניו מראות ברע ואין אדם העליון דר עם נחש בכפיפה אבל בהסתלק אחיזתם תיכף שורה אור הקדושה אורות פנימים ומקיפים. ואחר כך וישבה בביתך ואמרו חז"ל (ספרי כאן) בבית שהוא משתמש בו וכו'. רומז לדברינו כי בכל הדברים שהוא משתמש בהן גם בדברי הרשות שהוא משתמש בהן לצורכו תהיה נגד עיניו נכנס ורואה בה יוצא ורואה באופן שכל מעשיו יהיו לשם שמים בבחינת (משלי י"ג, כ"ה) צדיק אוכל לשובע נפשו. להשביע נפשו ונשמתו מכל הבחינות שבעולם הכל רק למעלה ולא למען תאות גופו.

ובכתה וגו'. הוא התשובה והחרטה הגמורה על העבר בבכי ובדמעה להרחיץ את צואת בנות ציון היקרים בדמעות העינים ותבכה על עזבה עד הנה את אביה דא קוב"ה ואת אמה דא כנסת ישראל כידוע. ירח ימים כי בכל הזמנת הקדושה צריך הזמנה קודם לה שלושים יום כעין אומרם ז"ל (פסחים ו'.) שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום והוא הדין בכל יום טוב וכמו שכתבו הפוסקים (אורח חיים סימן תכ"ט). וכמו תשובת השנה בחודש אלול המוכן לתשובה טרם בא השנה החדשה. והטעם לזה כתבנו במקום אחר בבחינת הל' מעלות הידועים שהם ט"ו מעלות אחורנית להתרחק מהחטא וט"ו מעלות לעלות בקודש בכל מעלה ומעלה מעט יותר ואחר כך הוא ראוי והגון מוכן ומזומן לקבלת הקדושה והטהרה ברגל וכדומה. וזה אמרו ואחר כך תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה. הכל רומז אל עונת הנשמה שאדם צריך לתת אליה ביחודים הנפלאים הנוראים יחודי שמע ישראל והתפילה והעבודה שזה תכלית כל הבריאה וקץ כל מקוה לאור היחוד השלם והיתה לו לאשה ממש לתת לה כל צרכיה כאמור בתורה ותפילה ומעשים טובים. ואומר עוד הכתוב,