באר מים חיים, דברים ד׳:ג׳

עיניכם הרואות וגו' כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו וגו'. כלומר כי הנה האיש ההוא רק הלך אחרי בעל פעור בהליכה זו כאורח נטה ללון אליה, ולא ח"ו בעקירת מחשבה להאמין בדבר אשר מתריזין נגדו. וגם אחרי. נודע אומרם ז"ל (בראשית רבה מ"ד, ה') אחרי מופלג הוא כלומר שהלך מופלג רחוק מן הבעל פעור שלא היה כוונתו אליו. רק היה סיבה להוסיף על המצוה אשר צויתיו, ובזה השמידו ה' אלהיך מקרבך. כי ההוספה גרעון וגרעון הוא. וממנו תראו וכן תעשו לבל להוסיף על מצוותי. וידוע שגם חטא אדם הראשון היה מלא תוסיף שאסר לה הנגיעה ומזה באתה לאכלו כמאמר חז"ל (סנהדרין כ"ט.). כי כן דרכו של היצר הרע להכביד את עולו על האדם לומר הלא בעל עבירות אתה ואין פחד אלהים לנגד עיניך. עשה זאת איפה בני והנצל. קבל עליך עולו ביתר שאת להתענות יומם ולילה ושלא לישן ולא להזדווג עם אשתך וכדומה. ובזה הוא מכביד על האדם. והאדם מתחיל לצייתו ועושה כפתויו ואחרי ימים לא כביר אי אפשר לאדם לישא עולו על כתפיו ומשליך הטפל עם העיקר. כי מתחילה עושה לו מן הטפל עיקר לומר לו כי זה העיקר כמו העיקר. וכשרואה שאינו יכול לעמוד בזה עובר על שניהם כי כבר השוה אותם בעיניו. ואמנם שזה בודאי אמת הוא שצריך האדם לפרוש מכל התאוות ולמאס אותם בעיניו בתכלית הבזיון ולהכניעם ולשברם ככל אשר יוכל. אבל הכל בשכל ובהשכלה ובחכמה, נגד ערמת היצר הרע, ולהשמר מאוד לידע את העיקר ואת הטפל, לשמור את העיקר בטעם כעיקר. והכל במורא ובושה והכנעה. ולחפש ולעיין אחרי ערמת היצר הרע שלא יכשל בהם ולא יספה בעוונם ח"ו. ובזה נבוא לסמכו עם פסוק שלאחריו.