באר מים חיים, בראשית י״ז:י׳

זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם וגו'. כי נודע מה שמבואר בזוה"ק (לך לך צ"ד.) בפסוק (איוב י"ט, כ"ו) ומבשרי אחזה אלוה מבשרי ממש, ומאי היא, דכתיב (ירמיה י"א, ט"ו) ובשר קודש יעברו וגו', והוא רמז על בחינת הברית שהוא בשר ממש לא בעצמות ואברים כשאר אברי הגוף כי כאשר נתגלה העטרה על ידי הפריעה הנה עטרה היא בחינת יו"ד שבה נשלם שם הקדוש שדי הרומז לחותם כי הוא החותם כל דבר מלהתקרב אליו כל דבר זר כאמור. והוא החותם אל היצר כי יצר במילוי הוא יו"ד צד"י רי"ש ונחתם בסופי תיבות שם הקדוש שדי והוא השמירה שלא להניח עוד להתמלאות במילוי דמילוי, כי אם היה מתמלא עוד במילוי לא היה תקנה לעולם, ונחתם בסופי תיבות מילוי הראשון שם הקדוש הזה שלא להניח להתפשט עוד (ועיין בדברי הרב ז"ל בכוונת המזוזה עיין שם).

וידוע מה שאמר הכתוב (בראשית א', כ"ז) בצלם אלהים ברא אותו ופירש רש"י שם, פירש לך שאותו צלם המתוקן לו, צלם דיוקן יוצרו הוא. כי הגוף אינו אלא לבוש אל הנשמה כמו מלבוש האדם הנחתך לפי תכונת הגוף בידים ובצוואר ורגלים וכדומה, כן כל רמ"ח אברי האדם והגידים שבגוף כולם המה לפי תכונת הנשמה שהיא ברמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים, והנשמה היא חלק אלוה ממעל כנודע, ובזה ודאי מבשרי אחזה אלוה (וכל זה אינו אלא באור אין סוף ברוך הוא וברוך שמו הנשפע בספירות ומדות העליונות הנרשמים בסוד דיוקנא קדישא דאדם, אבל לא למעלה בעילת העילות ברוך הוא ששם לית דמיון ולית דיוקנא ולא מכל מדות אלין כלל ואף מחשבה הקלה לא תפיסא ביה כלל ושם נאמר (ישעיה מ', י"ח) ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו וגו', ולא הורשנו להתבונן בו כלל ועיקר, רק דעת אותו אמונת אומן בחיוב מציאותו באימה ברתת ובזיע, כי מלכותו בכל משלה כנודע למארי קבלה) ועל כן אף אתה אל תתמה על החפץ במה שאות ברית מילה מורה על חותמא דמלכא כי מבשרי אחזה וגו'.

ולזה יאמר זאת בריתי וגו' ביני וביניכם וגו' המול לכם כל זכר, כי המילה הזו היא ברית ביני וביניכם להיות נחקק עליך בזה, שמי הקדוש והטהור והוא חותמא דמלכא כאמור, ואמנם כי עדיין מילה זו אינה ידוע מה היא, ואפשר מילת ערלת הלב וכאשר היה ההוא אמינא במשנת חז"ל בזה (בראשית רבה מ"ו, ה'), וזה שייך יותר לחותם המלך לפי שעל כל פנים רוחני הוא, ולא בבשר הגשמי ממש יהיה ניכר חותמו יתברך, ולזה אמר לא כן. כי,