באר מים חיים, בראשית י״ז:ו׳

והפרתי אותך ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו והקמותי את בריתי וגו'. כל הברכות שמונה והולך כי אין החותם ניתן רק להראות כי אתה המושל והשליט בכל דבר המלוכה כנאמר. ובזה נתרץ מה שרבים מקשין למה לא מל אברהם עצמו קודם שנצטוה עליה כאשר קיים כל מצוות התורה טרם נצטוה כאומרם (בקידושין פ"ב.), וכבר כתבנו בזה פעמים. וחוץ מדרך הזה נוכל לומר טעם, כי ידוע אשר גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה כמאמר חז"ל (עבודה זרה ג'.) והנה כל המצוות קיים אברהם עד שלא נצטוה לפי שסבור בדעתו אף אם יצטוה עליה יוכל לעשותו פעם אחרת במצווה ועושה ולא כן במצות המילה אשר אם יקיים אותה מעצמו לא יוכל שוב לקיימה אחר אשר יצווה ולכן המתין מלקיימה.

ואך לפי הדברים אשר כתבנו למעלה, יתורץ בזה האופן. כי נודע אשר סוד הערלה הוא אלהים פשוט ואלהים ברבוע עם הכולל, ורומז על תוקף הדינים הנאחזים בה והנה ידוע אשר אם יעמוד מסך של זכוכית לבנה בין ב' אורות אז יוקלט על הזכוכית האור אשר מצד זה ומצד זה, ונעשה עד אשר יאיר אודם האור מהזכוכית עצמה כי עביות הזכוכית יתבטל בין האורות. כן עד אשר היה השמירה של שם שדי על כל אבריו ובפרט על ראש הגויה והאיר אור הזה מבחוץ, וגם מאור פנימיות של הצדיק אברהם האיר מצד האחר והאיר האורה כל כך עד שהמסך שביניהם נתבטל מכל וכל ונמתקו דיני אלהים הנאחזים בערלה ולא היה שייך כלל לקרותה בשם ערלה שיצטרך לחתכה, עבור תוקף שני האורות שביטלו כל הדינים. והן עתה שנלקח שמירת שם הזה כנזכר הגם שהגיע למעלה עליונה להיות האבר עצמו חפץ בטוב, זה הוא האבר עצמו לא הערלה וכאשר הוסר שמירת שם שדי אז נתאחזו בחינת דיני אלהים בערלה עד שהוצרך לחתכה מבשרו ובזה השיג חותם המלך כנאמר. ולזה אמר,