באר מים חיים, בראשית ט״ו:ח׳

ויאמר אדני ה' במה אדע כי אירשנה וגו'. נראה לי להצדיק את הצדיק במה שאמר במה אדע וגו' והוא על פי מאמר חז"ל (בבא בתרא קי"ט.) ארץ ישראל מוחזקת היא וכו' ופירש רשב"ם שם מוחזקת היא ליוצאי מצרים כדכתיב (שמות ו', ח') ונתתי אותה לכם מורשה, כלומר אני נתתיה לכם ירושה וכו'. ולהלן (שם ע"ב) מפרש יותר ירושה היא לכם מאבותיכם ונוטל בה הבכור חלק בכורה וכו' ועוד נפקותא אמרו בזה אם היא ירושה לנו מאבותינו או לא, עיין שם. והנה עתה כאשר הבטיח ה' את הארץ לאברהם ואמר לו אני ה' וגו' לתת לך את הארץ הזאת לרשתה ולא הוזכר לו שום בחינת זרעו אחריו לומר שהכוונה אשר זרעו יורישנה רק לתת לך בעצמך שאתה בעצמך תירש הארץ, והן נודע אשר אברהם לא ירש הארץ כי הכנעני והפריזי אז בארץ ולא זכה בה עדיין כמאמר חז"ל (בראשית רבה מ"א, ה') וכאשר אמר לו כאן ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמורי וגו', ובודאי לא היה כוונתו יתברך במאמרו זה לתת לך לומר אשר הוא נותן לו עתה הארץ בכדי שתהיה אחר כך ירושה לבניו שתהיה מוחזקת להם מאבותיהם והיא נפקא מינה לענין דינא כנזכר, ועל כן טען אברהם על זה במה אדע כי אירשנה במה יתוודע עתה ששלי היא כי אורישנה לבני אחרי, הרי הכנעני והפריזי עדיין בה ולא בא לידי ואיך אוריש דבר שאינו שלי, ולהחזיק בה עתה לא יועיל אחרי שרשות אחרים עליה והוי כמקנה דבר שאינו ברשותו או אחריך לפלוני שאין נקנה כלל ועל כן אין שום דבר עתה במה להתוודע כי שלי היא ואני מורישה לבני, ואין תקנה לזה כי אם שינתן לו הארץ מאתו יתברך בשבועה שאז צריך לקיים שבועתו (כמו שאיתא בחושן משפט סימן ר"ט סעיף ד' בהגה) ולא היה יכול אברהם להעיז פניו בזה לבקש מה' יתברך שישבע לו על זה. אשר על כן,