באר מים חיים, בראשית ט״ו:ג׳

ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי וגו'. להבין מה הוסיף בדבר האחרון לומר הן לי לא נתתה זרע וכבר אמר ואנכי הולך ערירי וגם לתרץ הלא כבר הובטח מה' שיהיה לו זרע כנאמר, ואכן לאשר כתבנו למעלה אשר שני הבטחות הבטיחו הקב"ה במחזה אשר הוא מגן לו וכל אשר יעבור עליו הכל הוא מחויב להצילו לכבודו ועוד שכרו הנה שמור וצפון לעולם הבא על כן נאמר אדנ"י הוי"ה פירוש הן מה שאתה מבטיחני להגן עלי בעולם הזה בחינת שם אדנ"י עולם העשיה כנודע, והן הוי"ה בנקוד אלהים בחינת עולם הבריאה עולם הבא מה שאתה מבטיחני לרשת עולם הבא, מה תתן לי כלומר הכל מה שתתן לי הכל הוא במתנה אמיתית ממך כי אין מגיע לי מאתך אף דבר קל שבקלים והכל הוא בחסד חנם במתנה גמורה ואם תאמר שלזה אני אומר שזאת הוא במתנה אצלי כדי שישאר זכותי לבני כי דרך הצדיקים להשאיר זכותם לבניהם (כמו שאיתא בתורת כהנים מובא בילקוט רמז תרע"ה) הלא לעת עתה אנכי הולך ערירי ואין לי בן ועדיין איני יודע החכם יהיה או סכל ולמה זה אניחנו אחרי (כמו שאמר שלמה אדון החכמים ע"ה (קהלת ב', י"ט)) כי עדיין לא היה לו אף ישמעאל והיה מסופק אפשר לא יהיה לו כי אם כמו זה ועל כן בודאי לא בשביל זה אני אומר שזה הוא מתנת חנם כי אם ממה שאני מבין באמת שכל הבריות חייבים לך ולא שאתה חייב להם ואם יוכל איש למסור נפשו בכל רגע ורגע בכל ימי חייו לקדושת הבורא אינו כדאי על זכות מצוה הקטנה שבקטנות שצונו ה' אלהינו לעשותה לעבוד למלך גדול ונורא אשר יש מלאכי מרום נוראים שאינם זוכים לעבדו כי אם פעם אחד בשמיטה או ביובל ומכל שכן בני אדם קרוצי חומר וכבר הארכנו מאמיתיות בחינת זו במקום אחר, אשר על כן אני יודע בבירור שכל מה שאתה עושה לי בעולם הזה ומה שתרצה לתת לי לעולם הבא הכל חסד חנם מאתך.

ועל כן ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע. שבכל המתנות שהבטחת לי ומה שאתה עושה בחסדך לגמול חסד לכל באי עולם לחוננם חנם בזרע של קיימא והמתנה הזו עדיין לא נתת לי ואם תאמר הרי כבר הבטחת לי והיה זרעך כעפר הארץ מאמין אני ודאי בזה אבל והנה בן ביתי יורש אותי כיוון על לוט בן אחיו שכבר יורש אותו וחומס וגוזל ורועה בשדות אחרים מפני שאומר בלבו שהוא עתיד ליורשני וכל הארץ שלו היא (כאומרם בבראשית רבה מ"א, ה') וזה היה קשה לאברהם יותר מהכל שיחטא האדם על ידו מה שבכל ימיו היה מוסר נפשו בכל ההתפעלות להכניס בלב כל אדם חכמה ודעה לעבודת ה' להכניסם תחת כנפי השכינה ועכשיו יחטא אחד על ידו ועל כן טוב היה לתת לי המתנה של זרע שהבטחת לי כי הן אמת שאין לי פנים לשאול ממך ההבטחה מאחר שעל חנם הוא בא ואך אחר שאני יודע אשר כל אשר תתן לי הוא בחסד חנם על כן אמרתי למה דוקא מתנה זו מתעכב בידך מלעשותה, ורע לי ממה שבן ביתי מתחיל לירש אותי תיכף, כאמור. ועבור זה כיון שראה שמו יתברך ויתעלה, לבבו הטוב והנחמד וכשרון מפעליו איך שהכל לחנם ממש נחשב אצלו, ואין מבקש רק מחמת שאין אדם נתפס על צער בן ביתו שגוזל לאחרים על ידי זה. אז,