באר מים חיים, בראשית ח׳:ח׳

וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה. יש לדקדק אומרו מאתו ולא כן נאמר בשליחות העורב, גם אומרו פני האדמה והיה די לומר מעל האדמה, ואולם הנה כבר כתבנו אשר העורב לא נשלח כלל בשליחות כי אם שלחו מן התיבה שלא יהיה עמו עבור שראה אותו ברע, אותיות עֹרֵב, ושלחו לשאוב זוהמת מי המבול אשר היה עוד בארץ בבחינת כל עורב למינו, ועל כן לא נאמר שום דבר כי אם וישלח את העורב ויצא יצוא ושוב ולא נאמר כלל להיכן שלחו כי היה משלחו מאתו, ואמנם שילוח היונה היא היתה מוכרחת לו לראות הקלו מים מעל פני האדמה, ואך כי הנה לא נשאר בכל הארץ שום אילן גבוה או דבר אחר לידע אם הקלו המים או לא כי נימוח הכל עם הארץ, על כן היה מוכרח לשלוח עד ארץ ישראל כי גם שם היה התגברות המים אך הגשם לא היה שם, כי היא ארץ לא מגושמה ביום זעם (על פי יחזקאל כ"ב, כ"ד) כמו שכתב הרב האלשיך זללה"ה, ושם נשארו האילנות היבשות הגבוהים על ההרים הרמים לצד שלא ירד הגשם והזעף, ומשם תוכל לראות הקלו המים או לא, וכמאמר חז"ל (בראשית רבה ל"ג, ו') שמשם הביאה העלה זית.

והנה זה השליחות אי אפשר לשלוח על ידי עוף אחר כי מנין תדע לעוף עד ארץ ישראל וכל העולם מים במים אך היונה שאמרו חז"ל (שבת מ"ט.) מכדי כנסת ישראל כיונה אימתלי והכתוב אומר (שיר השירים ו', ט') אחת היא יונתי תמתי, ובודאי לא דבר ריק הוא מה שישראל נמשלו אליה ובודאי מן הסתם יש לה איזה שורש בנפש חיותה הרומזת לשורש חיות נפשות ישראל וכאשר תעוף על פני תבל ומלואה ודאי ממילא תומשך לארצה ארץ ישראל כי כל מקור יקו למקורו ובזה תוכל היא לידע אם הקלו המים, היא ולא אחרת. והנה אם כל כך גדול כח היונה ודאי שהיה נח הצדיק חפץ להיות היונה אתו עמו לצד שהיא הכשירה שבכל העופות כנאמר וראה עד היום שלא מבעיא שלא תשחית דרכה עם מין אחר, אף במינה לא תתדבק כי אם בבת זוגה כמאמר חז"ל (עירובין ק':), ואין כזאת בכל המינים אשר על הארץ להיותם בוררים בת זוג מיוחד לכל אחד, ובפירוש הקשו חז"ל (סנהדרין ק"ח:) אישות בבהמה מי אית ליה, ולא עוד אלא שרומזת לבחינות גדולות אשר בשמים כאמור, ודאי צדיק יחפוץ בטוב להיות היונה עמו בתיבה ולשלוח מין אחר אך לא היה יכול כמדובר.

ולזה אמר הכתוב וישלח את היונה מאתו פירוש אף שהיה קשה עליו שליחת היונה כי חפץ היה שתהיה אתו, וגם "את" הוא לרבות שְאֵם הבנים הנקראת יונתי תמתי גם כן נשלח אתה, כי כנסת ישראל ליונה אמתלי וכנזכר. אכן היה מוכרח לשלוח דוקא אותה לראות הקלו המים מעל פני האדמה. פניק הוא לשון חשיבות כאומרם (בראשית רבה צ"א, ה') בפסוק (בראשית מ"א, נ"ו), והרעב היה על פני כל הארץ אלו עשירים הנקראים פני הארץ, וכן כאן לפי שהיה מוכרח לשלוח עד ארץ ישראל, שהוא החשוב שבכל הארץ הנקרא פני האדמה לראות אם הקלו שם המים כאמור למעלה, ועבור זה הוכרח לשלוח היונה מאתו ממש כי היונה הטהורה אתו היתה כי הוא ידע שבתה ושורשה בשמים ממעל, ואל מי היונה רומזת, ואף על פי כן שלחה כנאמר.