באר מים חיים, בראשית ה׳:א׳

זה ספר תולדות אדם ביום ברוא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אותו. הפסוק הזה משולל הבנה. א', לשון אומרו זה ספר. ב', הנה בריאת האדם כבר נשנה פעמיים ולמה כתבו זה שלישית. ג', אומרו בדמות אלהים ולמעלה אמר בצלם אלהים ברא אותו. ואמנם לפי מה שקדם בדברינו למעלה בפסוק בצלם אלהים ברא אותו הנזכר, כי צלם אלהים יורה על אורות המוחין הידועים הנכללים מבחינת ימין ושמאל ומיוחדים בתכלית היחוד והאדם הנזכר נברא בבחינה זו היות אצלו המוחין הללו בקדקד ראשו ויורדים לנקודת תאוות לבבו והמה מיוחדים לאחד ואלהים עשה האדם ישר שיהיה נכלל השמאל בימין והימין יגביר עצמו על השמאל וזה הוא תכלית הטוב האמיתי להיות דוקא כלול משניהם והשמאל יוכנע תחת הימין ובשניהם יאהב את ה' אלהיו בכל לבבו ונפשו ומאודו, וזה הכל כן היה אם לא היה אדם הראשון חוטא והיה ממתין עד השבת לקדש על היין והיה נכלל שמאלא בימינא והיה נשאר כן לעולם. ואכן לאחר שחטא אדם ונתקרב אל הרע ואז מצא השמאל מקום לנטות ממקום למקום עד מקום הסטרא אחרא והקליפות ונולד קין קינא דמסאבותא והרג את הבל אחיו ונעשה בעולם צדיקים ורשעים ונתפרד השמאל מהימין וקנה לו מקום אצל הרשעים להכניע הימין תחת ידו ולהתגבר עליו.

והנה נודע אשר באורייתא ברא קודשא בריך הוא עלמא (זוה"ק חלק א', ה.) ובודאי בתחילה כאשר נברא האדם ישר, והשמאל והימין היו מיוחדים בתכלית היחוד, כן היה בספר הברית הוא התורה הקדושה הכתובה אש שחורה על גבי אש לבנה שמורה על הכללותם משני הבחינות ימינא ושמאלא אבל ודאי היו מיוחדים בתכלית היחוד. ולא כן אחר כך כאשר נגרם הפירוד בעולם, בחינת צדיקים ורשעים ימין ושמאל בפרודא. כן גרמו לְהֵעָשוֹת התורה כשתי תורות חלילה להיות נפרדים ונפרטים מצוות עשה ומצוות לא תעשה שהם בחינת ימין ושמאל, כי מצוות עשה הם מוחין דחסדים שמאיר ומופיע הקב"ה על עמו ישראל בעשותן אחת ממצוות ה', ומצוות לא תעשה הם מצד אורות הגבורות שהוא לשמרה מבחינות הרעים שלא יתגבר הרע חלילה, ונתפרדו ונתפרטו כל אחד בפני עצמו. וזה הוא בחינת בצלמנו כדמותנו שאמר הכתוב כי צלם הוא מורה על המוחין המיוחדים מבחינת ימין ושמאל ביחוד כנאמר, וכדמותנו, מבואר בזוה"ק (בראשית כ"ב:) שאמר בזה הלשון: בצלמנו, ההוא אור, כדמותנו, ההוא חושך, דהוא לבושא לאור כגוונא דגופא דהוא לבושא לנשמתא והוא רומז על בחינת עולם הפירוד המתהפך מאור לחושך ומחושך לאור כגוונא דגופא שלפעמים יבוטל להנשמה ולפעמים יתגבר על הנשמה כי נפרד ימינא משמאלא וכל אחד גובר במועדו ובזמנו ובו נמצאים צדיקים ורשעים וכאמור.

ועל כן אחר שסיפר הכתוב מכל מה שעבר מחטא אדם הראשון והריגת קין להבל אחיו ונמצא נעשה העולם כבריאה חדשה שלא ככוונת תחילת הבריאה שעשה את האדם ישר שיהיה מיוחד לאחד והשמאל יהיה נכלל בימין והמה ביקשו חשבונות רבים כלומר לצאת מרשות היחיד לרשות הרבים חלילה עלמא דפרודא שלפעמים הרע גובר, וממילא נגרם כן גם בספר הברית הוא התורה הקדושה והתפרש במצוות עשה ולא תעשה, בא הכתוב כמתמה ואמר זה ספר תולדות אדם כלומר עתה הנה זה הוא הספר התורה והתולדות אדם בירידה מטה מיום הבריאה כי ביום ברוא אלהים את האדם ידוע בחינת בריאתו שנאמר מפורש (בראשית א', כ"ז) ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו ולא הזכיר כלל שום בחינת הדמות שהוא בחינת החושך דהוא לבושא לאור, ועתה הנה בדמות אלהים עשה אותו שנעשה כבריאה חדשה בבחינת הדמות עלמא דפרודא צדיקים ורשעים וכן נעשה בספר תורה וכאמור. והכתוב מפליא פלאות זה ספר תולדות אדם כמו (רות א', י"ט) הזאת נעמי, הלא אנכי בראתים בצלם לרוב חיבתו, וחביב אדם שנברא בצלם והן עתה בדמות אלהים נעשה כדבר האמור.

ואם תקשה הרי גם בתחילה אמר הקב"ה נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כבר כתבנו למעלה עיקרי הדברים האלה אשר ודאי היתה כוונת הקב"ה שיטעום מבחינת עץ הדעת אשר נשרש בו גם מבחינת החושך והרע ואך שזה יהיה אחר בוא קדושת השבת קודש ואז לגודל האור המאיר ביום ההוא היה האדם מברר הטוב מהפסולת והיה נדחה הרע לנוקבא דתהום רבא והאדם היה מכליל שמאלא בימינא בתכלית היחוד, ולכך אמר גם כדמותנו הרומז לחושך לבוש האור כי גם אליו היה צריך בהכרח. ואך הבריאה לא היתה כי אם בצלם כנאמר והן עתה כתיב בדמות אלהים עשה אותו שנתחזק אצלו בחינת החושך כאשר היה נברא בו, כי פגה אכל שלא המתין עד שבת ונדחה אל החושך ועם כל זה לא נדחה ממנו עיקר הבריאה גם כן שהוא הצלם, ולזה אמרו גם עתה חביב אדם שנברא בצלם (אבות ג', י"ח) ועל ידי אור המוחין האלה נוכל בעזרת ה' יתברך להתחזק מעט מעט עד ביאת המשיח להיות יחודש העולם כבראשונה ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ ויהיה נכלל שמאלא בימינא בתכלית היחוד והיה ה' אחד ושמו אחד כן יהיה בעגלא ובזמן קריב.