באר מים חיים, בראשית א׳:ט״ז

ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים וגו'. ידוע סתירת הדברים אשר בפסוק זה, תחילה אמר שני המאורות הגדולים ואחר כך את המאור הגדול וגו' ואת המאור הקטן וגו' וחז"ל דרשו בזה כמובא ברש"י. ואפשר יאמר הכתוב לפי פשוטו לאשר שהקב"ה חפץ להאיר גם לתוך החושך העצום של לילה ושם לפי ערכו גם מאור הקטן גדול הוא, כעין מה שקרא הכתוב לנח, צדיק תמים בדורותיו אף שאילו היה בדור צדיקים לא היה נחשב לכלום מכל מקום בדורו נקרא צדיק תמים כי הוא הגדול שבכולם, וכמאמר חז"ל (בראשית רבה ל', ט') במשל על זה בשוק סמיא צוחין לעוירא (פירוש שאינו סומא לגמרי ורואה ומעמם) סגיא נהיר וכו', והוא ממש בדמיון מאור הלבנה, או בדמיון מה שאמרו חז"ל (ראש השנה כ"ה:) יפתח בדורו כשמואל בדורו אף שיפתח הוא הקטן במאוד נגד שמואל מכל מקום בדורו הוא הגדול וכן כאן על ידי מה שזרח בחושך אור הקטן, לגדול יחשב לצד הנאת קבלת אורו, וגם לצד מה שהוא בין הכוכבים, וכוכבים אורן מועט ונגדם נקראת מאור הלבנה גדול שהוא הגדול נגד כל אלה.

ועל כן אמר הכתוב ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים. שלא תאמר כיון שהבדיל ה' בין היום והלילה תשאר הלילה בלי אורה כלל בחושך וצלמות, לא כן הוא, כי תיקן לשניהם אור, ולזה ברא שתי מאורות אחד ליום ואחד ללילה ושניהם גדולים כל אחד בערכו ומהותו כאמור, כי לא יוכל להיות שוין ממש כי במה יוכר הבדלת היום מהלילה אם לילה כיום יאיר ממש כחשיכה כאורה לא יובדל בין יום ללילה. ועל כן צריך להיות אחד גדול מהשני ונתן את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה, לפי ערך מאור הגדול ההוא יקרא קטן, אבל במקומו כשאין שם מאור הגדול גם הוא לגדול יחשב כי אין גדול ממנו. וְהִרְבּה צבאות הלבנה ונתן לה את הכוכבים להראות אשר יתכן שתקרא גדול כי יש אורות פחותים גם ממנה ולנגדם תקרא גדול. גם על דרך מאמר הכתוב (ישעיה ג', ט"ז) הלוך וטפוף תלכנה ואמרו חז"ל (שבת ס"ב:) שהיו מהלכות ארוכה בצד קצרה כדי שתראה היא גדולה, וכמו כן כאן כשהיא בין הכוכבים תראה היא גדולה עד מאוד, והאיר גם למדת הלילה באור, ולממשלת הלילה, גדול הוא כנאמר.