באר מים חיים, בראשית א׳:ד׳

וירא אלהים את האור כי טוב. פירוש דין הניין לי כי מקודם ברא עולמות והחריבן עד שתיקנן בבחינת פרצוף ונתקיימו, אז ראה בהם שהם טוב ואמר דין הניין לי אבל יתהון לא הניין ליה (עיין בחיבורנו זה (בפרשת ואתחנן) בפסוק ואהבת את ה' אלהיך שפירשנו שם דבר נאה על הכתוב הזה ויאמר אלהים יהי אור וגו' תדרשנו משם כי שם מקומו).

או יאמר וירא אלהים את האור כי טוב. לכך ראה אלהים את האור כי טוב הוא. ולא כן בחושך כי לא יביט בו כי עוצם עיניו מראות ברע ועמיה שריא נהורא.

ויבדל אלהים בין האור ובין החושך. לכאורה הבדלה זו אינה ידועה מה היא כי הבדלה שייך על דבר הממצע בין שני דברים והוא המבדיל ביניהם. כעין אומרו יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים שהרקיע הוא המבדיל בין המים אשר מעל לרקיע ובין המים אשר מתחת לרקיע. וכאן מי הוא המבדיל בין האור ובין החושך. ונראה לומר כי הנה כבר כתבנו שמה שהיה חושך על פני תהום מפני שלא היה ביכולתו לקבל האור הגדול אשר האיר פתאום מאין סוף ברוך הוא. ובדרך שכתב האר"י ז"ל (בכוונת יוצר אור ובורא חושך) וזה לשונו: כי עולם היצירה לפי שהוא רחוק מהמאציל ויכולין אנחנו ליהנות מאורו נקרא אור, ועולם הבריאה שקרוב יותר אל המאציל ואורה גדול ואין אנו יכולין לראות וליהנות מאורה נקראת חושך כי מחשיך עיני הראות מלהסתכל בה עד כאן. ועל כן אמר הכתוב (תהלים י"ח, י"ב) ישת חושך סתרו. וידוע אשר עמיה שריא נהורא. ואך למול התחתונים נקרא חושך כי לא יוכלו להסתכל בה. ועל כן ויאמר אלהים יהי אור שיאיר אור בעולם שיוכלו התחתונים לקבלו וזה האור הבדיל בין האור שלמעלה אשר לא יוכלו התחתונים לקבלו ובין החושך שעל פני תהום. וזה אמר הכתוב וירא אלהים את האור כי טוב כלומר שטוב לבריות ליהנות מאורו ויבדל אלהים באור הזה בין האור הידוע הגדול שלמעלה ובין החושך שלמטה.