באר מים חיים, במדבר כ״א:ח׳

ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף ושים אותו על נס וגו'. כי המה מה שדיברו באלהים ובמשה כאמור לא ידעו אשר וסביביו נשערה מאוד וכמאמר חז"ל (בבא קמא נ'.) שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה. וכבר כתבנו בזה במקום אחר באריכות שורש הדבר הזה. כי לפי ששורש נשמת הצדיק בא ממקום גבוה עליון ונורא מאוד וצריכה שתשוב שמה. ושם לפי ערך זכות ציחצוח אור הגדול והנורא במאוד בעולם רם ונשגב כזה צריכה להיות זכה וטהורה מלובנה בליבון נפלא הפלא ופלא שלא תמצא בה כתם דק מן הדק על חוט השערה בכדי שתוכל לסבול אור הנפלא הגדול והנורא המבהיק ומאיר שם אור בהיר הוא בשחקים. ועל כן הקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה כדי שיוכלו להשיב אל מקום מחצבתם מקום אשר נלקחו משם. מה שאין כן שארי הנשמות שנלקחו מעולמות שלמטה אין מדקדקין עמהם כל כך כי יוכלו לסבול אור עולם שנלקחו משם אף שלא יהיו זכים ובהירים כל כך. ולזה אמר הכתוב עשה לך שרף ושים אותו על נס והיה כל הנשוך וראה אותו וחי רמז במה שאמר ושים אותו על נס, לעולם העליון אשר למעלה משבעת ימי הבנין. כי כל ענין הנס בא למעלה מטבע העולם והוא מעולם שלמעלה משבעת ימי הבנין והוא בחינת החמשים יובל הגדול נ' שערי בינה שבה סומך ה' לכל הנופלים וזה נ"ס ומשם היה שורש נשמת משה ולשם היה צריך להשיבה בעדן מקדם ששם עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו (ישעיה ס"ד, ג'). ועל כן דקדק הקב"ה עמו על חוט השערה כי אין שיעור לזכות בהירות הנשמה שתוכל לסבול אור הנפלא והנורא ההוא. ועל כן והיה כל הנשוך וראה אותו וחי כלומר שיביט אל השרף אשר הושם על הנס כלומר אל אור הגדול והנורא השורף ומכלה כל הקוצים. שעל זה האור נאמר (שם ב', י"ח) והאלילים כליל יחלוף וגו' מפני פחד ה' ומהדר גאונו (ועל כן אמר עשה לך שרף ולא נחש והבן) באופן שאור הזה לא תוכל לסבול כתם קל כל דהו מחטא ועוון, ובזה ישוב אל ה' לאמר כי הצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט והכל לטב הוא דעביד כי מדקדק עם הצדיקים על חוט השערה בכדי לזכותם לחסות תחת צל כנפיו בעדן גן אלהים עדן העליון. ויתחרט באמת על דברו באלהים וראה אותו וחי.