באר מים חיים, במדבר ט״ז:ל״א

ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע וגו'. כי לא היה כאן לא תפילה ולא בקשה מאת המקום שיתפלל משה על זה שתבלעם הארץ רק שדיבר אל ישראל שכן מוכרח להיות עבור חטאם בשם הוי"ה המהוה ושידעו ישראל להזהר מעתה. ועל כן תיכף ככלותו לדבר את הדברים האלה דיבור בעלמא ותיכף כן נעשה. כי נאצו את ה'.

או יאמר ככלותו לדבר ותבקע האדמה וגו'. כי הנה חז"ל (סנהדרין ק"י.) הגידו על פסוק (חבקוק ג', י"א) שמש ירח עמד זבולה, שעלתה השמש לזבול ואמרה איני יוצא להאיר לעולם עד שנעשה דין לבן עמרם וכו'. והענין הוא על פי מה שכתבנו למעלה כי השמש בתוקפו אין נסתר מחמתו ולא היה ביכולת העולם כלל לסובלו רק שהיא מוכרחת שתצמצם אורה בכדי שיוכלו הבריות לסבול. והנה הגם שבזה היא מקצרת בשבח ה' יתברך שאינה נראית בכל תוקפה לראות גודל רב הבהקת אורה שנתן בה ה' יתברך. ואכן כי דעתה שבודאי ידעו הבריות ויבינו את זאת כי תוקף אורה גדול, רק בהכרח היא מצמצמת אורה. וזה היא שבח ה' יתברך ברוך הוא שמתנהג עם עולמו לפי כח כל אחד. ועל כן כח וגבורה נתן בה שתוכל למשול בקרב תבל שיהנו הבריות מאורה ולא ישרפו בהבלה (ועיין בזה בפרי עץ חיים שער הברכות פרק ד').

ואכן עתה שנטה קרח ועדתו מלהאמין שמדה וקצב נתן שמו יתברך בתורתו ובבריותיו שנבראו בה. אז אמרה השמש איך אצא להאיר בעולם השפל להמעיט האור שבזה אני ממעט כבודך הואיל שבני אדם אינם מבינים שזה גודל נפלאותך שאתה מקצר בגדולתך עבור יכולת בני אדם. ואפשר עבור זה סמך דוד המלך ע"ה (תהלים יט, ח') תורת ה' תמימה אחר אומרו ואין נסתר מחמתו. שלכאורה אינם שייכים זה לזה ואמנם דבר אחד הוא שזה שמאמין שתורת ה' תמימה ובה פלס במשקל ובמדה וקצב לצורך התנהגות העולם, הנה זה יודע כי אין נסתר מחמתו רק חוק קצב מאת ה' הוא שלא תאיר יותר מיכולת שוכני בתי חומר. והנה הגם שדעת השמש היה לשם ה' שלא להמעיט כבודו יתברך באור צמצומה. אך לפי שאמרה עד שתעשה דין לבן עמרם נאמר לה על כבודי לא חסת וכו' ומחוהו בשיתין פולסי דנורא שתצא להאיר. והנה הארץ רעשה בימי עוזיהו ורצתה לבלוע אותו כמאמר חז"ל (תנחומא נח י"ג). ואכן שהיתה יראה שלא יעשה לה כאשר נעשה בהשמש. והנה ודאי גם כאן רעשה הארץ לעשות דין לבן עמרם ואולם עד אשר לא שמעה שכבוד ה' בזה והיתה סבורה שעיקר מחלוקותם על משה ואהרן אף שידעה שהם ידידי ה', כי הכל ידעו מעלת משה כמאמר חז"ל (שבת פ"ט.) שהתהום השיב לא בי היא התורה נלך אצל בן עמרם. אף על פי כן אמרה איך אעשה בעצמי מעשה כזה בשביל כבוד בשר ודם ופן ישיבו לי כתשובת השמש. ואך עתה בשמעה ממשה כי נאצו האנשים האלה את ה' וכל מחלוקותם כביכול על ה' הוא, אז אמרה ודאי ראוי לי לחוס על כבוד ה' ולעשות דין ומשפט במכעיסיו שיתגדל שם ה' בזה. ועל כן ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ושמעה הארץ כי התיצבו האנשים האלה על ה' אז אמרה עת לעשות לה' ותבקע האדמה אשר תחתיהם ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם כי קנאין פוגעין במרגיזי האל ברוך הוא לעשות בו דין ומשפט כמעשה טיטוס (גיטין נ"ו:) שעמד נחשול שבים לטובעו ולהיפוך נכנעין הן לפני עובדי ה' למלאות רצונם כמעשה גינאי נהרא שחילק מימיו לפני רבי פנחס בן יאיר כמאמר חז"ל (בחולין ז'.). ועל כן,