באר מים חיים, במדבר ט״ז:י״ג

המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש וגו'. כלומר כי מה שאתה קורא אותנו להיטיב לנו שלא נלכד בעדת קרח ובזה יתפרד הקהלה וישקוט הריב הנה באמת לא נעלה איש מאחרי אחיו אלא נעשה אחוה יחד בקהל קרח ודתן ועדתו. כי אין אנחנו באין לריב בשביל קרח לתת לו מלכות וממשלה, כי אם בעדינו אנו מדברין. כי באמת המעט כי העליתנו וגו' כלומר הנה זה למעט יחשב מה שהעליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר נגד מעשה הזה כי תשתרר עלינו וגו' כי מאה מיתות ולא קנאה אחת (דברים רבה ט', ט'). ועל כן סיימו גם השתרר פירוש כי השררה שייך גם אלינו והוא על דרך מאמר חז"ל (בתרגום ירושלמי^*עיין תרגום יונתן בשלח י"ד, ג'.) שעליהם לבד נבקע הים אחרי צאת ישראל ממנו שהם איחרו לבוא עבור רשעתם ונבקע בשבילם שלזה יאמר הכתוב כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וגו' ובני ישראל הלכו ביבשה וגו' פירוש גם אחר שכבר בא סוס פרעה בים הלכו בני ישראל ביבשה והם דתן ואבירם שנבקע עבורם ועל כן חשבו החטאים האלה בנפשותם כי חשיבתם גרם זאת. ועל כן אמרו כי גם להם מגיע השררה ולא אמרו בלבבם כי חסד מאת אלהים הוא והקב"ה חפץ לקדש שמו בעולם בפלאי פלאים לעיני כל מצרים. ואמנם כי גם רשע ליום רעה מוכן שיתקדש שם שמים על ידו כי נודע ה' משפט עשה כמאמר חז"ל (ילקוט יחזקאל בפסוק ל"ח, כ"ב ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו') אין שמו של הקב"ה מתגדל ומתקדש אלא כשהוא עושה משפט ברשעים וכו'.

גם יאמר כי תשתרר עלינו גם השתרר. כלומר שררה זו אין קץ אליה ומי יאמר לו מה תעשה כי אם ירצה אחר כך לרדות אותנו בשוטים ועקרבים מי ימחה ועל כן אין אנו יכולים לעמוד בזה כי הוא דבר שאין קצב לו.