איסור והיתר הארוך נ״ד

א. כתב בא"ז בשם ראבי"ה בהמה שנפלה לאור ויש לחוש שנכמרו מעיה או נשתנו בני מעיה כגון הירוקים שהאדימו או האדומים שהוריקו שהיינו שהורק הלב וכבד וקורקבן או האדימו המעיים ועמדו בשינוייהן אף לאחר הבישול או אפילו שלא נשתנו מקודם ונשתנו רק עתה לאחר הבישול הרי אלו כניקב וטריפה והכי קיי"ל שאין חילוק בזה בין עוף לבהמה ולא כהרמב"ם והרא"ש דמיקלו דמחלקי ואר"י שיעור ירוקתן כשיעור נקובתן מה נקובתן במשהו אף ירוקתן במשהו. וכתב ע"ש בא"ז וה"מ שידע בודאי שנפלה לאור אבל היכא דלא ידעינן על הבירור שנפלה לאור אפילו נשתנו הבני מעיים מראיתן כשר. וכן אפי' אם נודע שנפלה לאור ולא נשתנו עתה א"צ לשלוקינהו אולי ישתנו דאחזקינן איסורא לא מחזקינן עכ"ל^א)א) אמנם הרמב"ם פ"ח דה"ש פסק בשניהם לחומרא היכא שידוע לנו שנפל לאור אפילו לא נשתנו צריך לשולקו אולי ישתנו או אם נשתנו ועמדו בשינוייהן לאחר ששלקו וממרס בהן בידוע שנפלה. וכתב וכל עוף שנמצא כבד שלו כמראה בני המעיים ועומד בשינוייהן אף לאחר הבישול בידוע שנפל לאור עכ"ל:. וכן כ' הרא"ש אם אין ידוע לנו שנפל לאור אפי' נשתנו הבני מעיים לא תלינן בנפילת אור דמילתא דלא שכיח אלא תלינן בשינוי הטבעים דפעמים מחמת רוב שומן או כחש משתנין עכ"ל. והכי איתא ג"כ במרדכי פ' א"ט נפל לאור ונכמרו כו' וה"ה אם אירע כך לבהמה. והכל לפי אומד הדעת וכן מצאתי בשם רשב"ם:

ב. וכן כתב עוד לשם שאם הוריקה הכבד במשהו כנגד בני המעיים טריפה ואע"ג דאם ניקבה כשרה דחיישינן ללב וקורקבן ולבני המעיים ואע"פ שעדיין לא ניכר בהן. ועוד יש לחוש שמא סופה לינטל כולה:

ג. ומכאן יש סמך לדברי הגאונים המטריפין חצר הכבד בנקב משהו או שנמצא מחט בה דחיישינן שסופו לינטל כל הכבד עכ"ל. והכי אמרינן ג"כ לעיל במרדכי שעתיד לינקב כניקוב דמי אבל אם נסרך חצר הכבד לצלעות מכשירה לשם:

ד. וכ' עוד הרמב"ם פרק י' דה"ש גולגולת בהמה וחיה שנטלה כרוחב סלע טריפה אפי' אם לא ניקב הקרום. וכן אם ניקבה נקבים שיש בה חסרון כולן מצטרפין לכסלע. וכן אם נחבסה רובה. פירו' שנשברה הגולגולת רוב גובהו או רוב הקיפו שהיינו מכנגד המצח למעלה עד יותר מאמצע או מן העורף עד יותר מן האמצע גולגולת הראש טריפה. אע"פ שהקרום שלם וגם לא נחסר מהגולגולת עכ"ל. גולגולת הוא עצם הגדול הרחב שבראש שבו מונח המוח:

ה. אבל עוף של מים שנשבר לו עצם הגולגולת לבד אפי' לא נחסר כלל ולא ניקב קרום של מוח טריפה הואיל וקרמייהו דק כניקוב דמי^א)א) וכ' מהרי"ש דווקא עוף של מים. וי"א ה"ה של עוף דידן הואיל וקרמייהו רך כעוף של מים דמי::

ו. וכ' הרמב"ם פ"י דה"ש וכ"כ הרא"ש אווזא דידן הואיל ושכיחא במים כעוף של מים דמי עכ"ל. אבל ודאי אם הגולגולת רק נפוח ועצם הגולגלת שלם כשר אף בעוף של מים. וכן מפרש בגמרא ברייתא דלוי דיתר עליהן העוף שהיינו דווקא בעוף של מים:

ז. וכ' בא"ז (הג"ה) שבזמן הזה כל עוף שהכתה חולדה רק על עצם הגולגולת נגד מקום קרום של המוח טריפה דהא היה צריך בדיקה בקרום. ואנן לא בקיאין בבדיקה עכ"ל. ומשמע מתוך דבריו שבכה"ג בבהמה נוהגין להכשירו אף בזמן הזה כי לא תצטרכי לבדיקת הקרום:

ח. וכ' עוד הרמב"ם פ"ו דה"ש אם המוח נשפך כמים או כדונג טריפה אפילו אם הקרום קיים אבל אם רק נתמעך כשר עכ"ל. נמצאו אפילו מים זכים (הגה"ה) תוך המוח טריפה בכל עניין אפילו הן תוך שלפוחית והמוח מקיף אותה. ואע"פ שא"ז מכשיר בכי האי גוונא מ"מ מחלק לשם ובפרט שלא יהא השלפוחית מגולה אפי' מקצתה אצל הקרום והגולגולת. ומסתמא אין אנו בקיאין בזה עתה ומאחר שפתחו המוח קודם שידעו הריעותא ראוי לטורפו. שאילה:

ט. וכן אם נמצא תולע בראש הבהמ' תוך הגולגולת על קרום של המוח אף הבהמה עצמה אסורה דחיישינן לנקיבת הקרום. וכש"כ בשל עוף. ואע"פ שר"ת מכשיר הבהמה בכי האי גוונא ומביא מפ' הניזקין דאשכחן גבי טיטוס שנכנס יתוש בחוטמו ואעפ"כ חי שבע שנים. מ"מ מצריך לבדוק אם נמצאו תחתיו רושם או קורט דם ואנו עתה לא בקיאין בבדיקה במקום דאיכא ריעותא לפנינו ואסור. ודווקא (הגה"ה) שנמצא על המוח כדפי' אבל אם נמצאו בחוטם בהמה או עוף מותרין. דלא מחזקינן איסור ממקום למקום. ואפילו באיסור דאורייתא ועוד דיש כאן ס"ס:

י. וכתב בא"ז לחי העליון שניטל טריפה. ניטל לחי התחתון מעל הבשר והסימנים מחוברים בבשר כשירה. וכן עוף שניטל חרטומו כשר והוא שיכולין להחיות ע"י הלעטה עכ"ל. וכתב הרמב"ם פ' (ה') ח' דה"ש ודווקא ניטל. אבל אם נבראת כך חסירה מותרת: