אור לשמים, מצורע: והעמיד

והעמיד הכהן המטהר וכו' (יד, יא). ונקדים לפרש הגמרא (ע' יומא לח:) הבא לטהר מסייעין אותו, ויש לדקדק דהול"ל הרוצה לטהר, מה[ו] הבא. נ"ל דהנה האדם הרוצה לתקן ולהאיר נשמתו, בלתי אפשרי בענין אחר רק ע"י הצדיק, כי כן צוה הש"י שכל התיקונים והשפעות יהי' ע"י הצדיק, וז"פ הגמרא הבא לטהר – דהיינו שבא להצדיק בשביל לטהר נשמתו. מסייעין אותו מן השמים – צריך ליתן לו סיוע שלא יהיה שום מניעה ויכול לבוא להצדיק בהרחבה. עוד פי' הבא לטהר מסייעין אותו, דהאדם הבא להצדיק לפעול למענו הצטרכותו, צריך האדם מקודם לבקש רחמים על הצדיק שיצליח בתפילתו, וממילא נפעל עניניו, אבל כשבא להצדיק וכוונתו רק לעניניו אזי יוכל ח"ו לבלבל את הצדיק חלילה, וצריך שיהיה כוונתו כנ"ל, וזה הבא לטהר מסייעין אותו – צריך לסייע את הצדיק ולבקש רחמים עליו.
וזפ"ה והעמיד הכהן המטהר את [ה]איש המטהר, כהן נקרא הצדיק, דהיינו שהצדיק יוכל להשפיע להבאים אליו ע"י כנ"ל בני חיי ומזוני, ותיבת והעמיד כולל בני חיי ומזוני כי כן שמעתי מכאדמו"ר מוהרי"י זצללה"ה פירוש על משנה (אבות פ"א מ"א) והעמידו תלמידים הרבה. ואותם לפני ה' – ועוד פועל הצדיק שממשיך לישראל אותות ומופתים שלא כדרך הטבע, ועי"ז נתפרנס אלהותו ית"ש, וזה ואותם לשון אותות, ועי"ז לפני ה' – יהיו ישראל לפני ה' תמיד ויכירו נפלאותיו, ויהיו דביקים בו ית"ש. פתח אוהל מועד – שאע"פ שיהיו לפני ה' אעפ"כ ידמה להם שהם פתח אהל מועד, שלא התחילו עדיין מאומה, ויתחילו מחדש:

ומן השמן יצוק הכהן על כף הכהן השמאלית (יד, כו). ונקדים לפרש הפסוק (משלי כז, ט) שמן וקטורת ישמח לב, דהנה יש בעולם צדיקים שכל עבודתם שהם משגיחים רק על עצמם, ועי"ז אינם בשמחה כי הם מסתכלים בשפלותם, אבל צריך לשכוח את עצמו וכל עבודתו יהיה רק להמשיך על ישראל כל טוב ממקור השפע. והנה חו"ב נק' תרין רעין דלא מתפרשין לעלמין (זח"ג ד.), והצדיק פועל בעבודתו שיתחברו יותר ויותר ועי"ז יבוא מהם השפעה לישראל, וז"פ שמן וקטורת, שמן רומז לחכמה שהוא בחשאי (זח"ג לט.), וקטורת רומז לבינה כי הקול יפה לבשמים (ע' כריתות ו:). ונוכל לומר שבשביל זה נצטווינו לי"א סימני הקטורת, כי ההולדות וא"ו הוא נשתלשל מהי"א עילאה רומז לבינה (זח"ב קנח.), וזה שמן וקטורת רומז לחו"ב וכנ"ל, וע"י שמחברם וכנ"ל מביא השפעה לישראל. ישמח לב – וזוכה ג"כ שבא אליו שמחה גדולה.
וזפ"ה ומן השמן יצוק הכהן, דהיינו שבאם יש ח"ו צוקה לישראל תראה לחבר חו"ב שעי"ז יבוא השפע לישראל, ויצוק לשון יציק, דבר זה הוא תיקון – שתחבר חו"ב ותמשיך מחכמה לבינה, וזהו על כף הכהן השמאלית רומז לבינה (זח"ג רכד.), ודו"ק:

עוד נ"ל עפ"י הנ"ל שיש צדיקים שמסתכלים תמיד בשפלותם ועי"ז אינם יכולים להשפיע, וצריך הצדיק יסוד עולם התומך העולם בהמשכתו השפעה ע"י כוחו להמשיך ג"כ מבחינת ימין להצדיק הנ"ל, ויטעים נועם בעבודתו, ועי"כ יוכל ג"כ להמשיך השפעה. וז"פ ומן השמן רומז לחכמה שהוא ימין, יצוק הכהן – הצדיק יסוד עולם ימשיך השפעה מבחינת ימין להצדיק הנ"ל, וזהו על כף הכהן השמאלית – להצדיק שהוא בעיניו כעב וענן שהוא חושך ואינו מאיר בעיני עצמו, וכף לשון ענן כמו שכתוב (איוב לו לב, ע' רש"י ואב"ע) על כפים כסה אור, וזהו ג"כ השמאלית – שדומה בעיניו שהוא בצד שמאל, והצדיק יסוד עולם ממשיך אליו מבחינת ימין שיטעום נועם מהעבדות וכנ"ל:

ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר (טו, כח). יבואר על פי דברינו שדברנו כבר שהשי"ת ב"ה ברוב רחמיו וחסדיו נותן לאדם הרוצה להדבק בו ית' הארה ראשונה שנק' גדלות ראשון, ואח"כ לוקחים מאתו ונשאר לו רק רשימה בעלמא, ובזה הרשימה הוא מתעורר בעצמו וזוכה אח"כ לגדלות שני שנשאר אצלו לקיים. וכמו כן היה במצרים, שהיו משוקעים בטומאה אבל הגיע עת דודים וריחם השי"ת עליהם ונותן להם תיכף גדלות ראשון שלא בהדרגה, וז"ס שנצטווינו לזכור יציאת מצרים בכל יום כדי להתעורר עלינו אור הקדוש הזה שהשיגו אבותינו במצרים בעת הגאולה, ואח"כ ניהג אותם בהדרגה וצוה אותם לספור ספירה קודם מתן תורה כמו שהאשה סופר(ו)ת ז' נקיים קודם טבילתה (זח"ג צז.:).
וזפ"ה ואם טהרה מזובה, רומז לדברינו הנ"ל, דהיינו שבא' השגת אור הקדו' שנק' גדלות ראשון, וספרה לה שבעת ימים – צריך אח"כ להיות שוב בהכנעה נק' קטנות שני, לומר שלא התחיל עדיין כלום וצריך להתחיל מחדש, וזה וספרה לה שבעת ימים, ואחר תטהר – וזוכה לגדלות שני.