א
ויבוא עמלק גו' ברפידים גו' וידי משה גו' וישימו תחתיו וגו'. הנה כתיב בס' עשרה מאמרות אילו לא אמרו ישראל אל משה קרב אתה ושמע פן גו' והיו שומעים היו"ד דברות מפי הש"י בעצמו כביכול אז לא היו צריכין ישראל ללוחות האבנים. רק שהיה הש"י משפיע להם שכל גדול וזך והשגה גדולה כ"כ עד שהידים של משרע"ה בעצמם היו נעשים כשני לוחות ויו"ד האצבעות שלו ה' מימין וה' משמאל. היו מאירים לישראל ומשם היו יכולים להשיג התורה כולה. אך מחמת שדחו בידים ורצו לשמוע ע"י סרסור לכך נתמעט מהם ההשגה והוצרכו לב' לוחות אבנים:
ב
והנה בגמ' יליף מכאן שכל המשתתף בצערן של צבור זוכה ורואה בנחמתן דכתיב וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו דנשתתף בצערן של ישראל. ולכאורה הוא תמוה במאי קמיירי אי באדם שיש לו שייכות בצער הציבור ואינו מצער א"ע עמהם. אטו בשופטני עסקינן. ומי הוא אשר יראה א"ע בצרתו ולא יתעורר לשום אל לבו. ומאי איריא עם הצבור. אע"כ דמיירי הגמ' באדם שלא נגעה אליו הרעה והצרה שהצבור הם בה. ואין לו שייכות כלל שיצטער מזה ואעפ"כ הוא צריך להשתתף בצערן. וא"כ קשה מהו הראיה שמביא ממשה שנשתתף בצערן של ישראל הלא כאן במלחמת עמלק עיקר הדבר היה תלוי במשה. כמ"ש לו הש"י צא הלחם בעמלק. אך י"ל דהנה אחז"ל ויסעו מרפידים ויבוא עמלק על שריפו ידיהם מד"ת עי"ז ויבא עמלק. והנה ישראל שריפו ידיהם מלשמוע מפי הש"י עצמו רק ע"י סרסור ונתמעט השגתם בזה לכך בא עמלק עליהם. אבל משרע"ה לא ירד כלל ממדריגתו עבור זה. וא"כ עיקר המלחמה היה בשביל ישראל ואפ"ה היה מצער עצמו בצערן. וע"כ שפיר יליף הגמ' שמחויב כל אדם לצער א"ע בצער הצבור:
ג
ולפ"ז י"ל פי' הכתובים וידי משה כבדים. ר"ל שהכניסו ישראל משאוי וכבדות בהידים של משה ע"י שלא רצו לשמוע מפיו ית'. היינו דאם היו שומעים מפי השי"ת בעצמו אז היו הידים של משה מאירות להם כנ"ל ועכשיו שמיאנו בדבר אז הכניסו כובד בידים של משה והוצרכו אז לשני לוחות אבנים. וז"ש ויקחו אבן ר"ל לוחות האבן וישימו תחתיו. תחת הידים ובמקומם כנ"ל. וזהו הפי' שריפו ידיהם מד"ת. ר"ל שריפו הידי' של משה רבן מד"ת שהיו יכולי' להשיג ד"ת מהידי' שלו. אבל אהרן וחור שהם לא אמרו זה כי אהרן היה עם משה בהר. והם לא נפלו ממדריגתן כשאר ישראל. והי' השגתם גדול' והיו מאירים להם הידים של משה. וזש"ה תמכו בידיו מזה אחד גו' שבאמת היו משיגים מהידים של משה בעצמם. וכל יד היתה כלוח אחד ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש. ר"ל שידיו היו מאירים להם עד שכבה שמשו היינו עד הסתלקותו מזה העולם. כי הוא נמשל להשמש. כמאחז"ל פני משה כפני חמה. והבן היטב:
אוהב ישראל
רשיון: Public Domain
מקור: www.nli.org.il
מצווה לשתף את האתר בכל צורה אפשרית! © תשפ"ד כל הזכויות שמורות לבעלי התכנים – במידה ומצאתם הפרה בזכויות היוצרים שלכם, נא לפנות אלינו באופן מיידי במייל ashoova@gmail.com האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לעשות נחת רוח ליצרנו ולעשות רצון בוראנו, לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו. בפרט לעילוי נשמת משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם ומחבר הזוהר הקדוש, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, אדוננו מורנו ורבנו ראש בני ישראל רבנו רבי נחמן בן פייגא זיע"א אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך מחבר ספר תהילים הקדוש וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת. ולתיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם בפרט בעיות רוחניות.
רבי נתן בליקוטי עצות כותב: עִקַּר רְפוּאוֹת הַחוֹלֶה הוּא רַק עַל־יְדֵי פִּדְיוֹן. וְלֹא נָתְנָה הַתּוֹרָה רְשׁוּת…
[בְּשַׁבָּת ויו"ט אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ] יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ ואֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ הַבּוֹחֵר בְּדָוִד עַבְדוֹ…
א סימן מ' הגם הלום ראיתי אחרי רואי גודל מעלת העוסק במקרא מדת בנין הבית…
א הועתק מספר קצוי ארץ בקצרה עם תוספת ביאור בסייעתא דשמיא כאשר יראה המעיין: ב…