אוהב ישראל, בשלח ג׳

דבר אל בנ"י וישובו ויחנו לפני פי החירות וגו'. י"ל דהתוה"ק מרמזת ומורה לנו בזה דרך טובה וישרה בהתנהגות האדם בעת לימוד התורה ובעת התפלה היינו שיתיישב בדעתו ושכלו קודם הלימוד או התפלה. לפני מי הוא עומד. ע"ד דע לפני מי אתה עומד. וכמו שהחסידים הראשונים היו שוהים שעה א' קודם התפלה כדי שיכוונו את לבם למקום. וזהו וישובו ויחנו. ר"ל שיתיישבו בישוב הדעת ויעשו חניה. לפני פי החירות. קודם שעושים חירות. בחי' בן חורין לפיהם:

או יאמר שישובו בתשובה שלימה לפני וקודם שעושים חירות לפיהם. ובזה ויחנו יתנו חן לדיבורם בקודש. בין מגדול היינו תפלה כמ"ש מגדול עוז שם ה' בו ירוץ ונשגב. ובין הים היינו לימוד תורה ע"ד הנק' ים התלמוד. לפני בעל צפון. היינו שישכילו ויבינו כ"ז. היינו שישכילו ויבינו לפני מי הם עובדים עבודתם ולפני מי הם עומדים. הלא לפני ממ"ה הקב"ה אשר כל הצפונות והנסתרות הוא יודע. ולפניו נגלו כל תעלומות לב. ומחשבות האדם ותחבולותיו נכחו תחנו על הים. יש לרמז בכאן ע"ד שפכי כמים לבך נכח פני ה'. ואי' בספה"ק כי נכ"ח הוא מספר מזל"א עילאה קדישא. בסוד מנין ג' הויו"ת. וזהו נכ"ח פני ה'. וזהו יש לרמז ג"כ כאן. נכחו. ר"ל הנכח פני ה' תחנו על הים. תעשו חנייה על הים התלמוד. סוד תורה שבע"פ. בחי' מלוכה הק'. והיינו להמשיך אליו מבחי' מזל"א עילאה קדישא ע"י י"ג נהרות המושכין שמן אפרסמון ואמר פרעה לבנ"י. ר"ל האנשים אשר הם בהתגלות העוה"ז נק' בשם פרעה. וכאשר הם רואים התנהגות הצדיקים והחסידים אשר בתורת ה' חפצים בדיבורי תורה ותפלה. בישוב הדעת גדול וכנ"ל. אז הם מתלוצצים עליהם ואומרים נבוכים הם בארץ סגר עליהם המדבר היינו שסגר עליהם בחי' הדיבור וכי אין יכולת בידם לדבר בחיש מהר לא במתינות ובישוב הדעת אין זה כ"א נבוכים הם וסגר עליהם בחי' הדיבור. וחזקתי את לבם ורדף אחריהם. אמנם כן ואכבדה בפרעה ובכל חילו. היינו בהאנשים האלו שהם בהתגלות העוה"ז ובכל כחותם. וידעו כל המצירים והמעיקים לתלמידי חכמים והצדיקים כי אני ה'. והבן: