שולחן שהניחו עליו מוקצה – האם מותר להזיזו?- ש"ט ד'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

שולחן שהניחו עליו מוקצה – האם מותר להזיזו?- ש"ט ד'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שט סעיף ד כאן נלמד לגבי אבן שמונחת על חבית או כסף שמונח על כרית אז אם הוא הניח זאת בכבונה אז החבית עצמה והכרית עצמה נפחות למוקצה כי זה בוסיס כמו שנראה בהמשך המחבה מתחיל באופן שהוא שכח אז כאן חוזרים לכללים של טילט למצד לצור דבר המוטר אבל כמו שראינו לכתחילה צריך לעשות ניור אז יש שלוש דרגות יש ניו לעטות על הצד לנער זה הדבר שצריך לכתחיל לעשות אם אי אפשר אז יש אגב לצורך ניוור שזה גם בעצם ניור אבל אם אפשר לעשות ניוור בלי להגביע אז אסור לעשות זאת ויש אופן שלישי שבאופן שאי אפשר לעשות את שני הדברים האלו מותר גם לטלטל למקום אחר כי טלטל מנצד לצור דבר המותר מותר אומר המחבר שוכח אבן על פי חוביס הוא שכח אז לא נסע בוסיס אוי שהוא שכח מיס על הקר מגיעה שבת אז שוב אם הוא לא צריך את הכרית הוא לא צריך את החבית הוא רוצה לנער כדי לשמור את המוקצא זה אסור אפילו לנער אסור אבל אם הוא צריך את החבית רוצה לשתות יין בשבת או שהוא רוצה לשכב על הכרית מה תחובס עלצידו ואבנפלס הוא מנהר רכהבה מויס נויפלים מכיוון שהסתלק מוקצה אפשר לטלטל את הכרית ואת החבית לאיפה שהוא רוצה אבל כמו שאמרנו דווקא אם הוא צריך ליין או לכרית אם הוא צריך למוקצה אסור אבל אם הוא מטה את החבית והקר בגופו ולא בידו מותר בכל מקרה כפלו את ההבל ואת הכסף עצמם מותר לטלטל בגופו כמו שלמדנו לאיל מביא משתבו המריל מה קורה שיש על שולחן כסף או שער מוקצה והוא רוצה לשבת וללמוד בשולחן אז אפילו כשהוא לומד ייתכן שהוא ינענע עם לימודו אז הוא נענע בטילט מנצה לקופונים את הכסף או את המוקצה וזה לא לוצר דבר מותר מכל מקום להפסיק רש לכן מותר ממשיך המחבר ואם אוס החובס בין החובס בעניין שאינו יוכו להט אוסו במקומו כ הוא חושש שהאבן תיפול על חבית אחרת ותשבור אותה יוכל להגביע כמויש אובן אמו כמחה להתוסום כדי שיפול מאול כי זה רק טלט מן הצד הוא לא מטלטל את המוקצה בידיים רק על ידי יחבית וכוונתו בשביל היתר אז מותר בכל זאת כמו שלמדנו בר שכשיכל לנר צריך ניו עד קם בשוכח אבל אם הוא עניר בכוונה אז נעשה בוסיס וכאן נראה שתי שיטות באיזה אופן עכשיו מניח אז המחרבר אומר כך ומניחום אולו מדייטוי על דעס שישרשום מקניססבס שכל זמן בןשמושס זה יהיה כאן אוסו להטוס ולנר כחביד רוסיס כאן ומקום מושב התרגום של קנו זה בסיסי למוקצה שלם והם עצמםכים למוקצה אבל אם נחם בכוונה חול ולא היה דעתו בפירוש שישארו שם בשבת אחר כך שכח אותם שם זה נקרא שכיח אפילו שניח זאת בכוונה ודעסה בסיוצ שאפילו נחם בערב שבת עצמה ביום שישי כל שלדעתו בפירוש שישאר שם מכניסת השבת ובנשמו ששכח לסלק זאת זה גם בכלל שוכח אם נזכר מבעוד יום סמוך לשבת שמוקצה מונח על גבי החפץ והיה יכול לסירו משה ולא ישירו ציד רבניסים שנשב דבר כאילו הניח מרצונו ונעשה בוסיס ורק אם הוא לא יסירו לא יכול לעסירו אז זה כמו שוכח אם ישת הנחת המוקץ לדבר הט הייתה דעתו שישאר שם המוקס בשבת ושוב נמלך והחליט לסירוים בעוד יום אבל למהסו שכח לסירו אז הגשה הזו בו סובר שזה שוכח רב ניסי מצד שזה נעשה בוסיס אם מניח דמוקס על גבי חפץ על דעת שישאר שם בשבת אלא שהיה בדעתו להניח עלגבי החפץ בצידו של המוקצת דבר יותר שחשוב ממנו שאז יהיה בוסיס לאיסר ולאתר וטר חשוב יותר וזה לא יהיה בוסיס אחר כך הוא שכח להניחו למשל שולחן שיש עליו נרות אז הוא בוסיס הוא רצה להניח את החלות ואז החלות יותר חשובות הוא שכח להניח את החלות צידי דגשה זו בו שנחשב כמי ששכח את המוקצה על חפץ המותר ווא לא נסע בוסיס הוא נשאר בצורך חיון מגוס מוישה טוען שזה כן בוסיס וכך דס עוד פוסקים עכשיו שיטה שנייה ויש אומרים אפילוני חמש דסכניס השבס כדי שיטלו בשבס מוטר להטיס לנר בשבס ולא יוסניד שישר ראשון כל השבס הם סוברים שבוסי זה דווקא אם הוא חשב שיהיה כל השבת עליו ואפילו אם הוא חשב שם מונח עליו כל היום עד איזה זמן לפני השקיע הסכם אחר כך לסלק זאת זה לא נקרא בוסיס ואם נמלך אחר כך לסלק הבוקצה לפני זה מותר לנר כיוון שהוא לא רצה שיהיה כאן קול עם השבס לא על זה שם בוסיס הרי אם הוא חשב לסלק זאת בן השמושס של צאת השבת זה כמו שהוא חשב כל היום כי בן השמושס זה סופק לילו אומנם זה מבואע בסים רישינטס שנר שקבע באמצע שבת אפילו לדעה זו קצתה המנורה שתכתב לכל השבת אפילו שהוא ידע שהנר אמור להיכרבות באמצע שבת כי לא היה בדעתו לסלק את הנר מהמנורה אל הוא קווה מעליו ועוד סיבה כולך לנער את הנר במנשמושס החזון איש מצד סיבה אחרת כיוון שהמנורה מיוחדת לנר אז ייתכן שגם לשיטה הזו נעשה את המנורה כבוס ודינה כמוצה עוד מובא כמ רבי קיבי איגר מי שהיה בדעתו לקחת את דבר המוקצה באמצע השבת מהבסיס ולשוב ולחזרו לשם אחרי זמן מועט למשל מוייל שחשב להוציא את הסכין של מי למהיק כדי למול בה ולהחזרה לאחר מכן גם לדע זוז נעשה התיק בוסיסק מוכן להסכין להיות שם כל השבת כותר המשתברו גם לשיטה זו מסתבר שדווקא מחשב בהדיה לסלק את המוקצה באמצע שבת למשל על ידי ניור או על ידי גוי או דבר שדרכו בכך לסלק את המוקצה אחר כך אז הוא לא נסע בוסיס האם חשב בסתומה שם מונח עליו המוקצא בשבת לכול לכול מנעשה בוסיס אפלו שלא חשב בפירוש שיהיה מונח עליו כל השבת ולמיסה עיקר ההלכה כדעס רוב הראשון עם השיטה הראשונה מוקסידש לסמוך על דעה זו שאם הוא חשב רק על חלק מהשבת זה לא בוסיס מביא קמ שברורו יסוד גדול מהמוגנברום שיש חולקים על זה בוסיס באקראי המוגנברום טוען שבוסייס זה רק אם הוא הניח על הדבר המוקצא כדי שיתיישב עליו בטוב כמוכם מובק מגוריס מוישה שאדם שמניח דפים ריקים בין דפי הספר כן שדפים אלו נחשמים כמו אנחנו מסון כיס כמו שלמדנו בתחילת שינחס והוא יניחם שם כדי שיעמדו באופן יציב אז הסעף הבסיס לדפים האלו אבל טוען בגנברום מה שמניחים בדרך הקראי דברים אחד על השני כמו שרגילים לשים בתיבה חפצים אלו על אילו לפני שאין לו רווח לפנות לכל חפץ מקום בשולי התיבה למשל יש לו מגירה ואין לו מקום המגירה לשים כל דבר לחוד הוא שם בערמות אז אפילו שמונח איסור על התר זה לא מניח אלא שכייח כי אין לו אינטרס שהמוקצה יהיה על ההתר הם מותר לטלטל את החפץ המותר אחרי שנהרו את המוקצא מעליו התיבה עצמה זה בוס זה דבר יסר עם המוקצא חשוב יותר ואסור לטלטלה כי הוא רצה שהאיסור יהיה כאן בתיבה אבל ההתר שמונח מתחת לאיסור זה בוסיסקראי אבל הבן איש חי טוען שאם הוא הניח את דבר המוקצא על גבי דבר היתר משום שרגיל להשתמש במוקצה יותר משב בדבר היתר יש לו כן אינטרס זה יהיה למעלה וזה יהיה למטה אז זה כן בוסיז בכבונה אבל הגיר שליש טוען זה שוב הקראי כיתר לא משמש למוקצה הוא גם לא מסייע לו בכך שמונר בתחתיו ולפי לפי זה מוסיף המשתברורו מנהגם היה שהם פרסו מפה תחתונה על השולחן למשך כל השבת ואז ה שמו את החלות ועל החלות פרסו מפה עליונה שכיסתה את החלות ואת כל מה שמונח על השולחן ואחרי הקידוש הם מסירים אותם מעל החלות או מעל המקום בשולחן שבה היו אוכלים עד המקום בו הם מונחים הנרות הנרות היו מונחים על שתי המפות למחרת הגוי סילק את הנרות ואז היו מסלקים את המפה לגמרי ומשתמשים רק המפה התחתונה לכאורה המפה העליונה הייתה בוסיס לנרות אומר המשתברור לפי דברי מוגן אברהם לו כיוון שאין לו אינטרס שהמנורה תהיה דווקא למפה הוא רוצה שהמנורה תהיה על השולחן וממידה על המפה רק אין לו מקום לפנות למנורה בגוף השולחן עצמו או כולו חושש לפנות למקום אז זה בוסיס באקראי והיא לא נעשת בוסיס המפעה התחתונה לא צריך להגיע לזה כרי שמים עלי את החלות לפני בן השמושס אז נעשה את בוסיס לחלות שהם חשובים יותר מהנרות משמסת המשתברו שאם הוא שכח להניח את החלות אז גם בזה אפשר לומר את הספור שזה באקראי כיוון שאין לו צורך שימדו נורות דווקא על גבי המפה העיקר שיעמדו על השולחן אז השולחן בוס זה לא המפה היוצמו שטוען שאי אפשר אין לפרש כן כיוון שמקפיד שיהיה השולחן כולו מכוסה מפה לכבוד שבת ושיעמדו נרות על המפה דווקא נידון את המפה התחתונה כבוסיס אלא אם כן ניח על התחלות אם בעוד יום למיסה יש מחמירים בבוסיס באקראי הימוק הצוירך נראה שיש להקל כי כמה אחרונים סברים כמגן כמו כן ספר קודש שהניח עליו דבר יסר באקראי כותב קובס מוישה זה ביזיון לספר אפשר לסמוך על מגנבום שזה לא מוקצה מביא משתברו כן של תרנגולת ויש שם ביצה שיש בה אפרוח שאותה ביצה אסורה בטלטול אפילו שלא יהיים בעוד יום שיש שם ביצה מכל מקום כיוון שדרך ובכך זה כמניח ולא כשוכיח והכינה נעשת בוסיס הביצה ובכן בכל מקום כיצא בזה ודבר שדרכו להיות המוקצל בוודאי א כמניח ויש כאן עוד חידוש כותב החזון איש שאפילו שברלוך בסימר שם מרבו ומשתברו ברלוך יש י נוקט כדעסר רשעיני שבאמצע שבת חפץ לא נהפך לברוסיס אבל כאן כיוון שהכן מיוחד לכך אז אפילו שהאפרוח באמצע שבת הגיע לכאן זה נעשה בוסיס גם בשבת עצמה דברי הרמור נשלים בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: