קשר שניתן להתירו ביד אחת – האם מותר לקושרו בשבת?- שי"ז א'
הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il
קשר שניתן להתירו ביד אחת – האם מותר לקושרו בשבת?- שי"ז א'
[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן שיז דין קשיר ואני ובשבס ובואי ז סעיפים שניים מלוכס שבס זה קוישה ומטר וכמו שנראה כאן קשר זה דווקא קשר של קיומי למעשה בכל המלוכס צריך שהמלוכת תהיה בר קיומי הבשונה משאר מלוכס במלכס קוישר מלבד שצריך שיהיה קשר ברכיון מצד עצמו צריך אף שיעשה על דעת לקיימו ולמה באמת מסביר הגשה הזוהר בווך בשאר המלאכות על ידי עשיית המלוכי נוצר דבר חדש כגון מלכס קויסר על ידי הכתיבה נוצר כתב שהם כמלכס קוישר שעל ידי הכשרה לא נוצר שום דבר חדש אלא רק מתחברים שני דברים שקיימים זה מקבר לכן אין לחייב אלא על קשרה שנעשה את הדעת שתתקיים שבאופן זה נעשים שני הדברים הנקשרים כגוף אחד והרי זה דבר חדש הנוצר על ידי המלוכים אבל כמו שמואר בברלוך דס הקויש קובעת את ההתייחסות לקשר רק בסתם קשר שאז צריך שיחשוב שיהיה לקיומי א בקשר שדרך העולם לעשותו לקיומה למשל כשרי איכותי הציצית אפילו שהוא חושב עליו להתירו אין מתחשבים בדעתו והקשר יחשב קשר של קיומה אפילו שדעתו לתרו מוציאי שבת כמו מובא קרמניסים שקותנושוטה שעשו קשר על דעת שיעמוד לעולם יש לזה דין של קשר של קיומי כי אפילו שאין להם מחשובה מיסה יש להם קשר שנעשה מילה אבל לאחר מכן החליט הבעלים להשאירו לעולם הסתפק הגשה זר בורך עם דינו כקשר של קיומי אבל למיסו נשאר שבכל מקרה בשעה שהוא מתירו הרי הוא מתחרט והוא רוצה שלא יהיה קשיומה הרי זה הנידון שבא לתרו בשבת מחשוב ומוציא מדי מחשוב באופן זה מאריל דיסקינג כותב שמי שקושר בגד בבגדו של חברו קשר בגדו של חברו בלא רשותו ודעתו שתקיים הקשר לעולם אין זה נחשב כש שקיומר בחוט שוני שאין זה מחמת הכלל שנודום אוסר דובשנה שלו אלא שכביעת מצב הבגד בשם הקשר יכולה לעשות רק על ידי הביילים או מי שיש לו רשות מהביים עוד מובא כמיכות שוני שקשר שבדרך כלל רגיל לאדם זה לקושו ליותר מיום אחד ורק כעת שרוצה לקוש בשבת חושב לתרו מוצאי שבת כדי שיהיה לו דין של קשינ בן יומוי אז הוא זה לא מועיל כיוון שאין הדבר תלוי בדעתו אתה אלא בדרך רגילותו ולכן מי שרגיל להניח את מנעליו שהם קשורים תמיד בקשר על גבי הניבה שנראה הם ישתברו לאלון שאסור לעשותו ליותו מיום אחד אסור לו לקושרם בשבת אפילו שדעתו להתירה מוצאי שבת כיוון שדרכו לעשירם קשורים תמיד עוד מובד כאן מחלוק כדולה בפוסק זמנינו קשר שעושים אותו לזמן מסוים וכשעובר הזמן והם בא צורך משליכים אותו כמות שהוא להשפעה כגון קשר שעושים בס שקית השפעה שנזרקת לפח דס אח שוני שדינו כקשקיומ כיוון שבפועל הוא אינו עומד להיות מותר לעולם קר גם סבר הגרי שלישיב כי האם זה מוב בשולחנו אחוריו לגבי קשר שעושים בלולב וכך סבר הגשה הזובר בתחילה על המעשה הוא חזר בו בדעתו שדינו של הכושר ממנת להשליך את הקשר להשפעה כדין הקושר קשר מנת לטראות או זמן קצר וכך סובים עוד פוסקים ולכן הוא יקל בקשר שעושים הרופאים חכוט התפירה שחתח או שניתוח אפילו שאחר כך משליחים אותו בלי לפותחו כיוון שאין עניין שהוא יהיה לעולם אבל שבחמיר בזה נעבור כעת להקדמת המשתברורו בגימור אמרו שיש ג' חילוקים בקוישה בשבס יש אופן שחייב חטוס יש אופן שפוטרולוסו דהיינו שאסור רק מדרבונון ויש אופן שמותר לכתחילה ונחלקו הראשונים בחילוק זה שתי שיטות בראשונים שיט השרי והרמבם וכך פסק המחבר שתלוי בשתי דברים בזמן לכמה זמן הוא קושר ובצורת הקשר התקיימו שתי התנאים הוא חייב רק תנא אחד פטור וכששני התנאים אינם אז מותר דהיינו קשר שקליום שדרכו שיהיה כך לעולם משמ דווקא לעולם לזמן מרובה לא מספיק וכך כותב השולחן רב שלא יקד שמוגן אברום שהוא לא קוצב זמן בדעתו להתירו ומצידו הוא קשר שעשו יתקיים תמיד והוא גם כמיסהומן ונראה בהמשך שאנחנו לא פקים בדיוק מה זה מה זה מיסא אומן אז חייב חטוס מובא כמיחות שוני שמי שקושר שתי איטים זה לזה ודרכו לשנות מדי פעם את מיקום הקשר על ידי הרפייתו וידוקו מקום אחר כמו שמצוי בתפילין שעומדות להשלה שכל מישולן משנה את מקום הקשר באופן השליטתים למדת ראשו הרפיית הקשר אינה מבטלת בנושם קשר שקיומי כי אין מתירים את הקשר לגמרי שתיים קשר של קיומה והוא לא מיסאומן אומיס הדיטת או שמיסאומן אבוא לא של קיומ אלא הוא לזמן מסוים פותרבולוס אינו מיסאומן ואינו קשר של קיומה מותר לכתחילה שיטה שנייה שיטס רשי וורוש הרמו יזכיר שיטה זו שלא תלוי כלל בעצם הקשר עם המיסומן או מיסה הדת החילוק הוא רק בזמן ושלוש זמנים יש קשר של כיום דיינו לאילום חיב חטוס אפילוט אם הוא לזמן מסוים פטרולוסר כי הוא דומה קצת לקיומה אפילו שומע היסדת שלוש בזה יש שתי שיטות שיטה הראשונה שכל קשר שעומד לתרו באותו יום אז מותר לכתחילה אפילו מה ישומן כי אין שם קשר עליו שיטה שנייה שמספיק שהדרך לתרו בתוך שבעה ימים זה כמו שנקול לתרו בתוך באותו יום ומותר אז נעבור לדברי המחבר הכושר קשר של קיומן והוא מיסאומן חייב המשתבור מביא שאפילו שהוא לא מהודק ויכול להתרו באחת מידיו חייו כיוון שמעצמו הוא לא נפתח נותן המחבה כמה דוגמאות כגון קשר הגמולים נוקבים לגמל בחותמו באף שלו ושמים שם טבעת מרצועה וקושרים בקשר לעולם שכשרה לקשור את הגמל קושר רצועה ארוכה בטבעת וזה קשר לא של קיומה ואבל הראשון זה של קיומי כי זה נשאר לעולם הרצועה הקטנה שקשורה כמין טבעת אותו דבר וכשר הספונים גם זה כמין טבעת שעושים מרצה בנקב שבראש הספינה לעולם כשרוצה לעמידה קושר רצועה באותה טבעת מהמידה בה כשרוצה לטירה מתיר אז זה לא שקיומ אבל הראשון זה של קיומה וכי שרי רצוי סמינו וסנדול שקוישרים רצוני בשססיוסון שלא תוכל הרצועה לצאת וזה עשוי לעולם וכן כל כיוצא בו זה בכלל מתקמים שני התנאים ולכן חיב אהבולקושר קשר של קיומ ואינויס אומן פוטר זה אסור רק מדרבונון הגו ויש חולקים שסביר לו דכל קשר של כיום דהינו שעשוי לעולם אפילו של הדיחיו ודעה הזו חולקת גם על מה שהמחב כתב שבנה שקיום הייתה דעתו שהתקיים הקשר איזה זמן של המחר במותר לדעה זו פותר אבולוסר כי זה דומה קצת הקשר שכיומה ועל זה מביא רמו שתי שיטות ויש הם שכל קשר שנווס לאתרבסו עצמו מקרה של קיום עדיין הוא קצת של כיומטרוסו אבל אם עשוי להתרו בליל מוצאי שבת לא מקרה של קיומי כלל הם מותר לכתחילה ואם הוא קושר בליל שבת ואסוי לתרו ביום שבת אפילו שלא ממש אותו יום זה גם כי העניין הוא 24 שעות כל קשר שעשו לתרו בתוך 24 שעות זה נקרא שעוסת רבי יומוי ויש מקילים לימר דעת שבע יומים למקרה שקמ כלל ומותר גם מדי רבונון המשתבר כאן לא מכריע בין שתי השיטות אבל להלון מבואר משתבור וברלוכה שלכתחילה יש להחמיר ולא יקשור קשר שינה עשוי לתרו ביומו על מקום הצורירך יש לוכ השיטה השנייה שעת שבוע עד שבעה ימים לא מקרה של כיום הכלל מותר לכושרו ולטירוב לסיכום מה שלמדנו בינתיים קשר שעשוי לעולם ומיסומן לכול על מחיב חטוס אם זה עשוי לעולם זה מיסט לפי המחבר אסור מדרבונון לפי הרמור אסור מדיריסה אם הוא מייסה אדית ליומו או לשיבה לפי השיטה השנייה לכולל ממותר מיסאומן ליומו או לשיטה השנייה בתוך שבוע למחבר אסור הרמו מותר מיסה הדת לקצת זמן דהיינו יותר מיום יותר משבוע לשיטה השנייה למחר במותר לרמו אסור המשך השאי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה