עד מתי צריך ללבוש את בגדי השבת?- רס"ב א' - ג'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

עד מתי צריך ללבוש את בגדי השבת?- רס"ב א' - ג'

[מוזיקה] בסיעת דשמיה סמן רבז לקדש השב בשלחן אורך ובסוס קיו ובג סעיפים יש מאמר חזל ידוע שני מלוכ הורס מלוים את האדם בערב שבת דהיינו אחרי תפילת הרבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע כשבא לביתו מצא נר דלוק בשולחן ערוך ומטה מוצת מלמ לש בסבו ומלח ר עונה אומן בעל כוחו ואם לא ולהפך ז ושולם אומר המחבר יסדר שולחנו מערב שבת ויציע מיתות שיושבים עליהם בזמנינו שיושבים על כיסאות לא שייך דין זה המשב מוסיף שטוב גם להציע את המיתות ששוכבים עליהם ויתקן כל עניני הביס כדי שמצאנו אורך ומסודר ב בבי הכנסת וטוב לפנות את קורי הכביש מהבית עם בוד יום לנקות את הבית לכבוד שבת המקור הוא מהרמבם ושלו הקודש מביא מהראשי חכמו שעל פי הסוד והרמז הוא מסים שכדאי מאוד לאחוז מנהג הזה להעביר את הגילוים מהבית המשת בורו בסירי שנון מוסיף שכל שכן שצריך לכבד את הבית מאבק ועפר מבו דיום אם לא הסיר את קורי הכבישים בעוד יום מובע מתיל דוביץ שהם מוקצה אבל אם אנשים נמצאים בבית ומפריע להם אז דעס הגשה זובור שהיה בזה משום גרף של ר מותר להסיר אותם כותם השתברות טוב להיזהר בסעודת הלילה לא לזרוק דבר בבית מחוץ לשולחן אם אין דרכו לטטה את הבית בדבר שמותר לטטה אחרי סעודה זו כדי שלא ינוד את הבית כמו כם בסעודת שחרית אם הוא לא מתתה אחר כך אגו וישכו אורך עם מפה כל יום השבס עד אחרי אבדולה אם הסיר את המפה אחרי אבדולה ובא לכול סלוס ומלק נראה בסמן ש שצריך לחזור ולפרוס מפה לכבוד סודה זו וכן מנהג ואין לשנס יש נוהגים שמניחים כל השבת שתי מפות על השולחן מלבד המפה העליונה ששמים על הלחם לכסות את הלחם למה כי כ שמנערים את המפה אם תהיה רק מפה אחת נמצא השולחן מגולה לכן מניחים שתי מפות ועלם את החלות ואת החלות נכסים ם עוד מפה על החלות סעי ביז כתוב הפסוק על שבת וכיבד תוי דרשו חזל מה הכוונה שלא יהיה מלבושי של שבת כמל בושייך של חול לכן אומר המחבר השתדל שיהיו לו בגוד נועים כפי יכולתו לשבס וטוב לא ללבוש בשבת מכל מה שלבש ביום חול אפילו חלוק ואם אפשר טוב שיהיה לו גם טלית אחרת לשבת וקפ החיים כותב וכך מובא גריסים קריץ שגם להפך לא ללבוש בגדי שבת ביום חול כי בכך הוא ממעט כבוד שבת ושולחן רוך מביא מהארי זל שגם לא חגור את החגורה שוגר בחול וכך נהג הגרו להחליף את כל בגדיו ללא יצא מן הכלל חזוניש נהג להחליף גם את הכיפה ברב פולים כותב שאין חיוב להחליף נעליים כף החיים הוסיף שמיד סידס חלי וכך נהג החזון אש המסים קרליץ אומר שהבגדים הפנימיים לא צריך שיהיו מיוחדים לשבת כי יש שני חיובים שונים א' בגדים נעים לכבוד שבת זה נלמד מהפסוק בקיבתו ב בגדים נקיים לכבוד שבת זה נלמד ממקרי קודש ולכן דווקא בדים שמתכבד בהם המלבושים העליונים בהם שיח הדין שיהו נעים ומיוחדים לשבת בגדים הפנימיים או חולצה שהדרך חפשה תמיד אין צריך ש מיוחדים שבת אלא שיהיו נקיים וכובשים בגדים שנדו להגה מפני הקור כמו סוודר מעיל אין רגילות להתכבד בהם ואין רגילות לחפשם תמיד לא צריך מיוחדים לכבות שבת גם לא צריך לחפס אותם מכל ערב שבת רק מי שמתכבד בהם יש לו לחיפה משבת כמו כן כותב רב ניסים שאין חיוב לצחצח נעליים א מי שמצחצחים קובץ שבס בשבס חזון אז הרמו כותב בסימן ט קנ שאסור ללבוש בגדי שבת רק להחליף את הבגדים שלובשים בגלל הזעה אבל משבור כבר הביא שמנה גבילה ועוד מקומות שלובשים בגדי שבת מביא המשת בורו אפילו בדרך לבדו ובבית גוי אף יהודי לא נמצא איתו גם כן נלבש בגדי שבת כי אין המלבושים לכבוד הרועים כי הם לכבוד השבת כותב סעיף החסידים לא יקח אדם ילד בשבת עד שישים תחילה קר בחיקו כדי שלא טנף הילד את בגדיו ממשיך המחבר ואם אי אפשר אין לו בגדים מיוחדים לשבת לפחוס יש שר של בגוד למעט הו דרך כובד עשירים שיושבים בביתם אז הם לא צריכים לסלק את בגדיהם הלכו בגדים ארוכים אלה שעובדים צריכים להרים קצת את הבגדים לא שייך כל כך בבגדים שלהם שבגדים שלהם שלחו חלוקים כאלה אז לפחות זה מה שהוא יעשה שהוא ישלשל את הבגדים כלפי מטה זה כמידת העשירים שיושבים בביתם סעיף ג' לפני כניסת השבת אלבש גודוב אים עד מוצאי שבת אחרי עבדולה כותב רב ניסים שאין חובה לפושט מיד אחרי עבדולה עקר גם כתוב שב ום השדה ש לא פשט את בגדי השבת עד שהלך לישון מדח החזנית והסטייל נהגו לפשוט את בגדי השבת מיד אחרי הבדו במוצא שבס חזון כותב האיש לבוא מ בוצת שאין איסור ימש על עצמו את בגדי השבתי אפילו שכבר כל הציבור הבדילו כאיסור ללבוש בגדי שבת בתשעת הימים זה רק התחלת הלבישה ולא מה שכבר לבוש ועומד וקר גם דס הג גריש אלישי גרש ווזנר הג שז בוך מדוך דס אומניסים קרלי ש מסתימת הפוסקים משמע שגם עצם על ה המשך הלבישה יסור רק הוא יכול לפש אחרי אבדולה מנהג החז היה לפשל בגדי השבת מיד בצת השבת שבס חזל אומר המ סמ ב שבס כצ רס המלך צס ק כתוב בגמרה דרבי חנינה מעטף התף בתוף על ראשו וכ בפ שבת והוא עמד לפני כניסת השבת ומר בצ בלסו רבמ בקלו בקלו וכל המרבה לכבדו אין בגופו אין בבגדיו אין בחלה ושתייה הרי זה משובך בזו ים המקובלים הזהירו מאוד שלא תהיה שום מחליק בשב חשול בפרט בין איש לאשתו בקצת מקומות נוהגים לצאת מבית הכנסת להזהרה ל הפרוזדור ואומרים בויו וניצה כך כותב הנג אנחנו נוהגים שמסובבים את הפנים לצד מערב כשאומרים בואי בשולים ונוהגים לעמוד אז לא בישיבה לעשות דוגמה כאילו שמקבל פני אדם גודל כיוון שהטעם הוא כין שמקבלים אדם גודל כותב רמני סים קרליץ שלאו דווקא לצד מערב אלא לצד כניסת לצד הפתח לבית כנסת אבל הכף החיים כותב בשם האריזל שדווקא לצד מערב כיוון ששם שוקעת החמה וגם כותב כך גם גרוס מוישה למיס הוא מוסיף שבכל צורה שייעשה הוא טוב כיוון שעיקר העניין בזה שעושה זאת לכבוד שבת ולפי מה שמבואר משבור באיל חס לולב אז שהוא מסתובב הוא צריך להסתובב לצד ימין אפילו אם הוא תר כשחל ש יום כיפר בשבת אז נוהגים לא לומר קבלת שבת רק מזמור ש השבס לפני ברך הו אפילו אלה שנוהגים בשר יום טב שחל בשבת לומר עוד איזה מזמורים בשביל שבת רק מקצרים את קבלת שבת ביום כיפר לא רק שמקצרים אלא לא אומרים רק מזמור שיר ליום ה שבוס המשך השי בעזרת השם בשיעור הבא עד כאן הדף היומי ‏e
לצפיה בתכנים נוספים: