מתי נחשבת שתיית יין כסעודה?- רע"ג ה' - ו'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מתי נחשבת שתיית יין כסעודה?- רע"ג ה' - ו'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיא סימן רעג סעף למדנו שצריך לעשות קידוש במו קום סעודה בפשט זה סעודה ממש לכל הפחות כזית לחם אבל כאן נלמד שיט ה סגנים שדי בכוס יין ולפי זה מוסיפים הפוסקים שכל שקן שדי במינ מזס רק נחלקו האחרוני מה הכוונה האם הכוונה ששותה יין מלבד מלוי לגמו שהוא צריך לשתות מבחינת הקידוש או כל ששותה רביס בכוס הקידוש גם כן מספיק ולפי זה לפי השיטה השנייה נמצא שכל מה שלמדנו שצריך קיש מוקם סודה זה רק שהוא שתה רק כ מלוי לוג מוב או למי ששמע מהאחר והוא לא שתה האם שתה רביעית מכוס קידיש הרי זה עצמה נחשבת גם כסעודת ולמיש לא ש שולחן ורוך ששתה יין בשיעור שחי ברוכה ור אמרנו שמבואר שצריך רביס אז נמצא כותב רביק ש ב הפוסקים שח על שתיה זה רק בר ולא בז כמו שיש פוסקים מצדד שאפילו נמר שברחנו מספיק פחות מריס אבל לגבי מוסו כולם מודעים שי דוק אז נעבור לדח ס הגס אפסי שחחו גם דינו אל כז יוצ קידש במק סוד וגוסס במו אחר אז למיסה אם הוא נתל ידיים הוא אכל כאן כזי לחם ווא ממשיך את הסודה מקום אחר ולא הייתה לו דעת לכתחילה לכך אז לכתחילה אסור לעקור מקומו כמו שמב בסמ ק החס באמצע הסעודה אבל אם הוא עקר הוא לא מבר סמוז ממשיך את הסעודה המקום החדש לא צריך לברך שוב על לפני הסעודה כי כבר יצא די קידוש אבל ודווקא אוך לחם או יין אבל לא ל פסו אבל אם יין מספיק אשבר קלקן שמכל מני תרג מחמ מני דוגון הוא אכל קוגל א שאכל עוגות ודאי שהוא יצא כי זה יותר חשוב מיין לסעודת שבת ומשמה שזה עדיף מיין כמו שהגריז של יש מדייק ולכן ביין מחמיר הרמל נראה לאלון אבל במזו זה יותר קל אבל זה הכל לחם או יין או מרג מחמ מיים אבל שחוש משקין אפילו אם חמר מדינה שהוא מקדש עליהם בכל זאת לא יוצא בזה מוק מסודה כי זה לא סועד את הלב כמו יין אם הוא אוכל מזינ ואחר כך רוצה לאכול סעודה אז נכנס כאן לספק של רקס ברוח חונו על הזונ ולכן יעשה הפסקה כמו שמובא כאן עוד מובא כ מלקס פוסק זמנינו האם שהוא שותה רביס ממיץ ענבים זה גם נחשב מוקם סודה או לא הרב לישי טוען שזה לא סעיד אז לא אבל בדב אם הוא שמח על מי נובים לא יחזור ויקדש אלא ישמע קידוש מהחרם כר גם דס גרש ווזנר ניס קרליץ גרש ז ב סוברים שזה כן נחשב כיין ויוצאים מידי חובת קידוש לדס הגונים אם הושטה רביעי מיץ נבים אבל פרסלו כי רק 15 מינים נקרא מוזה ויין סועדת הלב אבל שאר דברים אפילו אכל מהם הרבה זה לא נחשב כסעודת כלל כותב השב שגם תמרים אפיל שמבואר בסמ רחס שבדי בירך על החתם ק סמוז במקום ליץ וצו כיוון שהם מזינים אבל מוקסו זה לא כי הם לא סועדים ומה שכתב שם וגנבו ש תמרים סועדים לתו סיפר ארפ מגוד אם כן מקל עפי המוגן אברום שתמר נחשב סעודה וכף החי בדק מסתימת ל ששולחן ערוך שכל פירות ללא שגם תמרים לא כותב המשת בו של החן מה שנוהגים להקה ללכת לבית חתן שיש עלייה לתורה או מילה ואין שם לאכול עוגות אחרי קידוש רק מינים מגדים דברים שם שקול כאלה דברים אין לו לטום שם כלל כלו עצא חובת קידוש ואין די בזה שהמקדש הוא שותה כל שיהיה בזה רביס כי זה מועיל לעצמו זה לא מועיל השומים ממנו למעסה השלט גבירים כותב שגם בפירות מספיק כי כל סודת שבס יש לה חשיבות של כבע אבל כותב המוגן אברום שדס טור השולחן הרוך עיקר שפירות לו אבל כותב המשת בו שאם חלש ליבו הוא הוא חלש ואיין לו אתה מחמש סמין סוד אחרי דס אזה החונים שיש לסמוך על שילת גיבויים בשבת בבוקר א בלילה ודאי שאי אפשר לסמוך על זה לשיטת שילת הגיבויים גם משכה שחר ויש זה כמו אכילת פירות כותם מחסי צחוק אבל לא מספיק בכוס הקידוש אלא רביס חוץ מכוס הקידוש למס משבור מביא לאל שעל כל ההלכה של הגונים שמספיק בכוס יין רבי עקיב ג ושבס הוכיחו מכמה רישונים שזה לא מועיל לגבי מוקם סודה ולכן כותב השבור שאין להקל לסמוך על יין אלאו במוקה מדחק מבואר בשר הציון שבלילה בכלל קשה לסמוך על המקילים רק בשכ ריס ואפילו ששותה יין מלבד הקידוש יש לעיין אם יש לסמוך על זה בלילה עכשיו הרמו דן מה עושים כשיש ברית מילה בשבת בבוקר מברכים את ברחות על הוא לא יכול לשתות הוא לא הולך כעת לשעות סעודה אבל אם אמרנו שכוס יין מספיקה אז אותו יין הוא מברך עליה גופן הרי אז הוא יוצא גם לרחובת קידוש וגם זה חובת סעודה זה יכול לשתות את הג אומר הרבו ולפי זה למ לסד ששבש ם שס כשי כמו שאמרנו רס אבל גק ברגע שזר שרמו בעצם סובר ש העיקר הדין כשט הגונים בלי פקפוק אבל המנהג לתת לילד לשתות כיוון שחוששים בשיטס הראשונים שחולקים ששנ ה לא מספיקה מה זה כשיעור אז כמו שהזכרנו בהקדמה יש אומרים שמספיק רביע איס אחת יש אומרים לא מלאו לוגו של קידוש ומלבד זאת וד רביע איס יין למס מוב כאן שיש מהירים שהוא לכו מקיים באותה שתי מצוות גם קידוש וגם ברכה של ברית אינוס מצס חבילס חבילס מסביר השבט הלוי שחיל חילו זה דווקא שתי מצוות שעושה אותה בשתי פעולות הוא מברר בירקס המוז על למשל ועושה קידוש על אותה האם הוא עושה רק פעולה אחת של בירקס הגופן הוא מכוון לצאת די חובת שתי מצוות אינו בכלל זה בור לציון כותב שחבילות חבילות זה דווקא בכוס שהוא עושה על זה שתי מצוות שחייבים בכוס אבל ברכ בריס לא חיייבים מעיקר הדין ביום כיפור עושים בלי אבל ישיב מוסיף ש זה בקור בגימור זה רק משום כובד המצווה אז אין בזה משום חבילס חבילס סיבוב דיברנו שקדוש צריך להיות מוקם סודה אז לא חייב להיות מוקם סודה של המקדש אלא זה שיוצא די קידוש ולכן ואם קידש בסו ושו שנו בבית אחר שממנו קידוש ושכן ורפ שכן וסו וכגון שנזכר יצ משמיצי זה צריך בכל מקום שמוציאים לא רק שכן בבית אחר צריך תמיד כונס שמו משמיע כותם משתבר שורול דווקא גם אם השולחן עדיין לא הרוך של השכן הוא מתכוון מיד אחרי שמיעת הקידוש לאכול מיד אז זה מועיל עוד מסף המש שלו שמחבר לשון בדיעבד אם קידש אז יצא אבל גם לכתחילה אפשר לעשות כך ואם שכנו לא יודע לקדש בעצמו אז ה לכול לקדש עבור שכנו אפילו שהוא כעת בכלל לא אוכל כמו ש למדנו בסעיף ד' וממון כותב שהדין שמקדש על הלחם יכול לברך לשכנים המוצי כותב המשת בורו אמר נו שצריך קוון השמ משמיע דיברנו בסימן ריש המכת שהיה מנהג שהשליח ציבו מקנש בבית כנסת אבל אז אפילו אם אחד מהשמים מכוון לצאת והוא הולך לכל סעודה בבית הכנסת הוא לא יצא אדי חובה כשחצי בו כיום בזמנינו לא מתכוון להוציא אף אחד בקידוש פעם היה אורחים היום עושים זא רק מחמת המנהג אז ללכן כל זמן שהוא לא ביקש לשליח ציבור תכוון עליי הוא לא יכול לסמוך על הקידוש של שליח הציבור עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: