מי שאין ברשותו יין וחלות – האם רשאי לאכול ללא קידוש?- רפ"ח ט' - י' רפ"ט

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

מי שאין ברשותו יין וחלות – האם רשאי לאכול ללא קידוש?- רפ"ח ט' - י' רפ"ט

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמן רפח סעיף ט כאן נלמד על אילו צרות רחמון ליצלן מותר לזעוק בשבת אומר המחבר צקין סרע בו על שום צורי חוץ מצור זינס שמבואר בסמן ו ק שהמחירים עוד יורדים ואין פרנסה שצק בפה בשב בתפילות ושפ לא בתקיעות חר שפו הנוסן נו שעולה ושוטף הו ספינה מטורפת בים ואפילו על יוכי דווקא עיר שלמה או ציבור הרד פני הנוס ליסטים אוי רוח רו נכנסה ברוח שד וה רץ והולך שמה יתב בנה או יפול וימות או שהוא חונק את עצמו כמו כן שר חו מני החולאים על הדברים האל זה ה מסח בתפי בשבס אבל אין וקין אלאם כן צום זרח צילום אם המטרה בתקיעה זה להזעיק את הציבור זקה שיבואו לעזור זה ודאי שמותר גם בשופרות סעיף י רדח שמר דווקא כלח שש בו ז צ בשו להתפלל מלשון תפילה הג ל מסוכן במי שלא מסוכן לא וכשעושים מח לברך את הקש מותר כי בכלל מסוכנת וכמו כן ה יולד בתוך שבוע ראשון גם כן נראה שלכול העלמה אין להחמיר מובא כמדרש חסם סיפר שלכאורה הרי מותר להתעסק בפעולות רפואיות בשבת אפילו לצורך לשים בשכונה אז הוא מבאר כתוב וחי בלי שומוס לכן עליו להתעסק עם מנהגו של עולם עדי פעולות לרפואתו אבל להתפלל לשם שירפא שלא בדרך הטבע והזה יכולים לומר שהשבת תמלא את מקום בתפילה זקה ויכולה הייא שבת שתרחם חולה מסוק אבל לא בסכנת חיים לאותו יום שביקש שיתפללו עליו בשבת כותב בגורס מוישה שמותר להתפלל עליו שכיוון שביקש שיתפללו עליו יש חשש אם לא יתפללו תתערב דעתו והוא הסתכן ולכן רק אם אחרים הם שביקשו עבורו אסור להתפלל אליו בשבת ונעבור לסמר שפכה סידר סוד שכי של שבס ובוי בי סעיפים סעיף א' אי שולחו אורך ומתו מוצע יופה אז בזמנם המיטה ישבו עליה בזמנינו שמיטה ששוכבים עליה אז תהיה מוצעת מערב שבת או אם הוא הולך לישן אחרי הסעודה או שהוא בחדר שהוא נמצא שם וזה ביזיון אם זה לא מוצא האם זה בחדר צדדי חדר שינה שהוא לא הולך להיכנס שם עד מוצאי שבת זה לא מפריע לו אז אסור להציע זה לצורך מוצאי שבת ותהיה אומה פו פרוסו כמו בסוד ס הלילו המשת מציין לסמן רעא שם מבואר את הטעמים לדבר הטעם הראשון שלו תראה הפס בו אשתו שמקדימים לברך על היין זה שיר גם בבוקר הטעם השני זח למן שם הונח בטל מעליו או מתחתיו זה גם שר בבוקר ויש שם טעם נוסף שתראה הסעודה קשוי לכבוד שבת שמגלים את החלות אחרי הקידוש אז לפי זה בסעודת שחרית זה לא מתאים ולפני הסעודה מקדשים איך מקדשים בבוקר ובואך ל היין בוא ירה פרי הגופן זה הקידוש והוא נקראו קידוש רבי קידוש הגדול אומר משתבר ונקרא בלשון זה שהוא כמו שקוראים סגי נויר ומי שעיו רחמון ליצן אומרים יש לו אור גדול זה לא שס גינו מפני שזה שנו כלל דרית ר שתקנו לכבוד שבת ומיו זאת על הפסוק אז קוראים לזה בלשון סגנו קידוש רבי במקום לומר הקידוש הקטן אומרים הקידוש הגדול וכן מובת מחליס בפסק זמנינו קש זב אומר שמי שטה ובך על היים בלי לכו לצאת אחוס קידיש אז הוא לא יצא חוס קידיש ולומר עוד פעם הגופן אם היה בדעתו לשתות עוד הוא לא יכול אז יברך על הפת המוצי בכוונת קידוש נו בשוט שבת הליוי כותב שלא צריך כבונה הענין הוא ש שיבו את הסעודה בברכת בור פר הגופן ושטו יין לפני הסעודה ארב ש מביא שיש נוהגים שלפני בור פר גופן אומרים את הפסוק בש בני ישראל או את הפסוק זכ שבוס עד וקדשיו ויש מהאמון שפותחים מעל קרך וד שלא כדין כי כל פסוק שלא פסקו מו שאסור ור חצי פסוק הפסוק מתחיל כי שש יומים וס הש שמיים וורץ איום סכל השבו ם השביעי על כן ירך איך אתה מתחיל מעל כן ירך מוב כאם משר רחמים שכאן זהד יותר גרוע כי על קן זה קשור לתחילת הפסוק לא שייך לומר אלקן בלי לומר מה לקן בגלל שביון הברים השבי החזון איש כלל לא נהג לומר פסוקים כר גם הגרח מבריסק ושוב נוגס מסביר שם עסו כך כדי שניכר ש הקידוש הוא בירקס בור פר הגופן שלא ייחשבו שהפסוקים זה עקר הקידוש ממשיך המחבר ואחר כך אחרי קידוש ייטול יודוב וסר שנ דגו שם כותב הרמו שעדיף ליטול ידיים לפני קידוש שבר שם כבר כתב שכמה אחרנים כתבו שטוב יותר לינוק דס המחבר תו דיים אחרי קידוש ממשיך המחבר ובצע עללחם משנה כמו בלילו וסוד כתב ברוקח אחרי שאכלו כל צוקן יש מזמרים זמירות ושבח ל הקדוש ברוך הוא וטוב ללמוד טיר במקצת לפני אכילה אבל כל זה כוכל להתחיל לאכול לפני חצות אבל אם בגלל הלימוד יוכל להתחיל את הדודה קודם חצות כותב מהמות שין לעשות כן כמו שמרנו בסמר היש פחס ממשיך המחבר הקידוש של הבוקר יש לו את התנאים של של הלילה וגם זה הקידוש צריך שה במום סודה ושתו ם קודם לא כלום כמו בקידוש הלילו וגם אנשים שייכים בעניין זה כי כל מילד שבס איש ואישה שווים ומי הוא לשתות מים בבוקר קודם תפיל מותר מ שעדיין לא חל לח קידוש כי קידוש היה חג בזמן הסעודה ומשום לפני התפילה אין איסור של מים לאכול אסור לפני תפילה כדי סמ פיט שמבואר לגבי קפה וכולי אחרי תפילה שחס אפילו לפני מוסף למד מסש פו תח קידוש רק מי שחלש ליבו יכול להקל בזה ובהגיע הזמן החיוב כותב הגרש זוהר בורך שהאיש רשאי לאכול רק עד חצי שעה לפני הלוס השחר משעה הזו חיה בתפילה וקידוש אחרי התפילה אישה סורת משס שחב בלבד אישה שאוכלת לפני התפילה באופן המותר אז בגרוס מושה כתוב שאם אינה נשואה היא חייבת לקדש אבל אם היא נשואה כיוון שה משועבדת לבעלה לאכול איתו פטורה לקדש כל זמן שבעלה לא יתפלל כיוון שאצלו עדיין לא הגיע זמן הסעודה גם אצלה זה לא זמן סעודה ולא חל עליה חו קידיש וכן דס הגרי של ישיב שמשום שאין זה זמן סעודה בשבילה אין לה חויב קידיש ומשום שרגיל האישה לאכול עם בעלה והוסיף שבאמת אינה אסורה באכילה לפני התפילה כי יכולה לסמוך על דיבר מוגן אברום שנוהגות רוב אנשים שאינה מתפללות בתמידות כיוון שסמכות מה שאומרות בסמוך תילת ידיים אזה בקשה וכר גם היא יכולה לסמוך עעל בקשה זו ולאכול לפני התפילה עצם התפילה אומר שכן חייבים בזמנינו אב למעשה הוא כן ורא ש תקדש לפני הסעודה כפי המנהג המקובל מעדר דס הגשה הזו בו שאין זמן סעודת האישה תלוי בזמן סעודת בעלה ואין להתיר לה בלי קידוש אלא שתיית מים אבל לא אכילה עיקר גם כותה בשות מחסי רוג מבואר שאלה שסוברים שאישה חייבת בתפילה אם כן אסור לה לסוד לפני התפילה ואלה שסוברים שאישה לא חייבת להתפלל אז זמן סעודה אצלה הבישה סתח אומר שאפשר לסמוך על דעס מרם חלו שנשים פטורות מקידוש היים אבל אישה שכבר התפללה כותב הגס מויש שלכל הדעות אסור לה לטרום עד שתקדם אפילו אם בעלה עדיין לא התפלל כיוון שלאחר התפילה מצוי שאנשים אוכלים באופן זה לא חילקו בין איש לאישה כה גם דעס הגרי של לישב כאן אי אפשר לצרף את המוגן אברום הגוב ון לה כל דין קידוש סמן רעא ער ביז רעג סעיף ביז במו ש ענין מוצו אשיח ושר משכן חוץ מן המים חמר מדינה זה ין המדינה מק שמלוב משמע במקום שהיין מצוי אין לקדש על השיחה ושע משקים הבסר ב כ כת משנ ברו שנוהגים להקל בשעה חסנו המיצ המובחר לקדש על היין משכה שאינו חמר מדינה הסכימו הרבה אחרונים שאפילו בשע חריס לו מקדשים כמו בלילה ומה נקרא חמ מדינ נרא בלבדו מרי גבוב מה קורה ם אין ושחו ושע משקין אוכל בקידוש למה שלא יעשה קידוש על לחם אז הסבר פשוט כמו שרנו בסמן רבז מה הוא יעשה קידוש על לחם יאמר המוצ לחם מן אורץ אין כאן שום שינוי אם הוא מקדש על יין יש כאן שינוי אומר המוצי ה אוכל סעודה אומר המוצי הפסוקים זה הרי לא הקידוש אבל יש שיט ה סרבד שכן שייך קידוש הלחם לכן אומר המשתמע אם יש לו לחם אפילו חתיכת לחם לא פת שלמה אומר המוץ על הלחם ולא יאכל לפני זה כלום כ יש פוסקים שיוצא בזה קידוש אם גם לחם אין לו אוכל בלי קידוש ואיין לו לבד ל מצס ענג בשבת בשביל זה בלילה אם אין לו לחם לקדש עליו ולא יין גם חמה מדין אין לו אבל יש לו מה לאכול יש לו פירות יש לו תבשילים אז יש ר שאי מצפה שיביאו לו איזה דבר לקד ד עליו ימתין איזה שעות ולא יאכל הקופונים יותר מחצות לא צריך להמתין אם הוא אדם חלש לא צריך להמתין יאכל מה שיש לו בלי קידוש ויסמוך על מה שהזכיר קדוש סים בתפילה שיביאו לו אחר כך בלילה לחם או יין אומר עליו כל נוסח הקידוש ויסוד לפחות כזי כדי שיקימו סודה בסרי שנ כ למדנו שאפשר לסמוך על כדו מדריסה אבל דווקא הוא מכוון בתפילתו כמצ סיס כבו וכן בקדש היום אומר הגשה זר בוך אם יודע שלא יהיה לו יין או לחם יכוון ב בביתו לצאת לח קידוש אפילו שבעצם הקידוש רק ב פרי הגופן אבל בבוקר יש גם חיוב של קידוש אישה שלא התפללה ואין לה יין או לחם לקדש להם אפילו שבדרך כלל לא מתפללת מריב דס הגשה ז בו שחייבת להתפלל כדי לצאת חוקי דריס עד כאן הדף היומי
לצפיה בתכנים נוספים: